—תוכן שיווקי—

גירושין הוא לא רק הליך שמסיים את החיים המשותפים של בני זוג. במסגרת הליך גירושין, יש לקבוע, בין היתר, את המשמורת על הילדים המשותפים של בני הזוג, את תשלומי המזונות, וכן את חלוקת הרכוש בין בני הזוג. מאמר זה יענה על השאלה איך מחלקים את דירת המגורים בגירושין.

 איך מחלקים בגירושין דירה שנרכשה בזמן הנישואין?

על פי חוק יחסי ממון, כל נכס שבני זוג רכשו כשהיו נשואים זה לזו, מתחלק שווה בשווה ביניהם אם וכאשר הם מתגרשים . הסיבה לכך היא שהמחוקק יוצא מנקודת הנחה שכל אחד מבני הזוג תרם באופן מסוים לחיי הנישואין, ולכן המחוקק שואף לאזן את המשאבים בין בני הזוג. כלל זה נקרא "הסדר איזון משאבים", והוא חל גם על דירת מגורים שנרכשה בזמן נישואי בני הזוג.

ואולם, דירות מגורים רבות של בני זוג, גם אם נרכשו בזמן שבני הזוג היו נשואים זה לזו, רשומות בטאבו רק על שם אחד מבני הזוג. נשאלת השאלה: האם גם במקרים כאלה, הדירה מתחלקת שווה בשווה בין בני הזוג בגירושין? התשובה לכך חיובית. כל דירת מגורים שנרכשה על ידי בני זוג במהלך נישואיהם, מתחלקת שווה בשווה ביניהם בגירושין, ללא כל קשר לשאלה על שם מי היא רשומה בטאבו.

לפורטל דיני משפחה:  https://www.todivorce.co.il

איך מחלקים בגירושין דירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג בטרם הנישואין?

על פי חוק יחסי ממון, דירה שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג עוד בטרם הנישואין, אינה מתחלקת שווה בשווה בין בני הזוג בגירושין, אלא בן הזוג שהדירה הייתה שייכת לו מלכתחילה, מקבל את הדירה בשלמותה. הדבר רלוונטי גם אם לא מדובר בדירה שנרכשה בטרם הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, אלא בדירה שאחד מבני הזוג קיבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין. הסיבה לכך היא שבן הזוג, ככל הנראה היה מקבל את הדירה במתנה או בירושה גם אם לא היה נשוי, ולכן בעת גירושין, אין כל סיבה שבן הזוג השני יקבל חלק מהדירה.

ואולם, הן כשמדובר בדירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג בטרם הנישואין, והן כשמדובר בדירה שאחד מבני הזוג קיבל במתנה או בירושה במהלך הנישואין, יש חשיבות לתשובה על השאלה על שם מי הדירה רשומה בטאבו. אם הדירה רשומה בטאבו על שם שני בני הזוג, ניתן להסיק מכך שקיימת כוונת שיתוף, ולכן, על אף שהדירה לא נרכשה במהלך נישואי בני הזוג, היא שייכת לשניהם. רק בהתקיים נימוקים מיוחדים, ניתן לבטל את המתנה שניתנה לבן הזוג השני, ובן הזוג שרכש את הדירה בטרם הנישואין או קיבל את הדירה במתנה או בירושה, יקבל אותה בשלמותה בגירושין.

ישנם זוגות שחוק יחסי ממון לא חל עליהם

בהתאם לנכתב עד כה, נוצר הרושם שהדין הוא ברור ופשוט:

• דירת מגורים שבני זוג רכשו בעת נישואיהם – מתחלקת שווה ושווה ביניהם בגירושין, גם אם היא רשומה רק על שם אחד מבני הזוג
• דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, או ניתנה לאחד מבני הזוג במתנה או בירושה במהלך הנישואין – נשארת בשלמותה אצל אותו בן זוג, אלא אם כן היא רשומה בטאבו על שם שני בני הוזג ואין נימוקים מיוחדים שבגינם ניתן לבטל את המתנה שניתנה לבן הזוג השני.

זאת, בהתאם לחוק יחסי ממון. ואולם, חוק יחסי ממון לא חל על כל הזוגות, אלא רק על זוגות שנישאו בשנת 1974 או לאחר מכן. על זוגות שנישאו לפני 1974, חלה הלכת השיתוף.

הלכת השיתוף (שנקראת גם חזקת השיתוף), קובעת שקיימת חזקה שישנה כוונת שיתוף לגבי כל הנכסים של בני זוג נשואים, כל עוד לא מוכח שלגבי נכס מסוים אין כוונת שיתוף. לכן, על פי הלכת השיתוף, בגירושין, יש לחלק את כל הנכסים של בני הזוג, כולל את דירת המגורים, שווה בשווה בין בני הזוג.

יש לציין, שהלכת השיתוף לא חלה על נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין, או על נכסים שניתנו לאחד מבני הזוג במתנה או בירושה במהלך הנישואין – אך אם מוכח שהייתה כוונת שיתוף בנכסים אלה – הלכת השיתוף חלה גם עליהם.

בנוסף, הלכת השיתוף לא חלה רק על זוגות שנישאו לפני 1974, אלא גם על ידועים בציבור, כולל בני זוג מאותו מין, בעת פרידתם.

הפתרון הבטוח ביותר – הסכם ממון

גם לאחר הצגת הלכת השיתוף, נראה כי הדין הוא ברור ופשוט, וכל אדם אמור, כביכול, לדעת כיצד תחולק דירת המגורים המשותפת שלו ושל בן/בת זוגו, אם חייהם המשותפים יגיעו לידי סיום.

ואולם, ייתכנו מקרים יוצאים מן הכלל, ולכן לא ניתן לדעת באופן ודאי מה יקבע בית המשפט. לכן, כדי לדעת בוודאות כיצד יחולק הרכוש של בני הזוג, כולל דירת המגורים, לאחר סיום חייהם המשותפים, יכולים בני הזוג לערוך הסכם ממון. כל בני הזוג יכולים לערוך הסכם שכזה, בכל שלב בחייהם המשותפים, ולקבוע באופן עצמאי כיצד יחולק הרכוש ביניהם אם וכאשר חייהם המשותפים יגיעו לידי סיום. כל עוד ההסכם מאושר כדין – הוא גובר על חוק יחסי ממון ו/או על הלכת השיתוף, והרכוש מחולק בהתאם למה שההסכם קובע.