פרופ' גד לובנשטין שתרם רבות למינהל  המחקר החקלאי בישראל נפטר בגיל 89.  החל את לימודיו האקדמיים בפקולטה לחקלאות ב-1947, ואחרי הפסקה במלחמת העצמאות, חזר ללימודים וקיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות עם הצטיינות ב-1954, ובהמשך עשה דוקטורט בתחום הוירולוגיה (1960) .ב-1967 מונה למנהל המכון להגנת הצומח, וכיהן בתפקיד זה עד 1975. -ב-1981 נבחר לכהונת ראש מינהל המחקר החקלאי ומדען ראשי של משרד החקלאות ועסק בתפקיד זה עד 1986. פירסם מעל ל-130 מאמרים מדעיים וכ-60 מאמרים מקצועיים, הלווייתו תיערך היום  בשעה 14:00 בבית העלמין רחובות 

פרופ' גד לובנשטיין ז"ל שנחשב לאחד התורמים החשובים לתקומת החקלאות בארץ ישראל בזכות פעילותו הענפה במינהל המחקר החקלאי- מכון וולקני נולד בשנת -1929 בגרמניה, וב-1939 משפחתו עולה לארץ-ישראל. הוא החל את לימודיו האקדמיים בפקולטה לחקלאות ב-1947, ואחרי הפסקה במלחמת העצמאות, חזר ללימודים וקיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות עם הצטיינות ב-1954, ובהמשך עשה דוקטורט בתחום הוירולוגיה (1960).

ב-1953 התקבל במכרז כחוקר במחלקה לירקות של התחנה לחקר החקלאות ברחובות. עבודותיו הראשונות עסקו בגידול עגבניות לתעשיה וליצוא ובגידול בטטות, ובבעיות מחלות הוירוס שפגעו בבטטה. כ"כ ערך מחקר משותף עם מחלקת הפרחים על וירוסים באירוסים, שהוביל להגדרת התופעות הקשורות למחלות וירליות ולבירור חומר ריבוי נקי מוירוס.

ב-1960 הקים את המחלקה לוירולוגיה במכון להגנת הצומח, ועסק יחד עם חברי המחלקה במחלות וירוס בגידולים שריבויים בצורה וגטאטיבית. הוכנסו שיטות אפיון חדשות כמו סרולוגיה ומיקרוסקופית האלקטרונים; אופיינו וירוסים בתפוחי אדמה, תות שדה, הדרים וסיפנים והוכן חומר ריבוי מבוקר מגידולים אלה. הוא התעניין בפיסיולוגיה של מחלות הוירוס ובמיוחד בהופעת העמידות הטבעית למחלות וירוס, במעכבי ריבוי של וירוסים הקשורים לעמידות וביצירת חומרי תנגודת.

בתחום האקדמי, החל ב-1967 להרצות באוניברסיטת תל-אביב וב-1973 מונה לפרופסור למיקרוביולוגיה. ב-1979 מונה לפרופסור בפקולטה לחקלאות. פרופ' לובנשטיין היה איש מרכזי בפיתוח מחקר הוירולוגיה. במחלקתו, אליה חזר לאחר תקופת ניהול המינהל, היה עוסק במחקר בעצמו והיה מדריך ומכוון חוקרי הצוות. ניחן בכושר ראיה של התפתחויות עתידות ובחזון. בקשר לכך ראוי לציין, בין יתר השגיו, את הכנסת מיקרוסקופית האלקטרונים למינהל המחקר

במקביל היה פעיל ברמה מינהלית ופרופסיונלית. ב-1967 מונה למנהל המכון להגנת הצומח, וכיהן בתפקיד זה עד 1975. ב-1967 יזם יחד עם דר' חיים שנדלר ז"ל ופרופ' חנן אופנהיימר ז"ל את הקמת הועד הפועל של המועצה המדעית, ובהמשך שימש כיו"ר ועד הפועל וכנציג המועצה המדעית בהנהלת המינהל.

ב- 1981 נבחר לכהונת ראש מינהל המחקר החקלאי ומדען ראשי של משרד החקלאות ועסק בתפקיד זה עד 1986. הוא יזם ודחף להקמת המחקר הביוטכנולוגי במינהל, הכנסת מערכת מחשוב, והקמת מספר מופ"ים אזוריים. למרות קיצוצים תקציביים חמורים, פעל לקליטת חוקרים, המשך בינוי נרחב בבית דגן, הקמת קרן מנכ"ל וחיזוק התחנות האזוריות.

כ"כ יזם את הקמת החברה הפיטופתולוגית הישראלית וכיהן בה כנשיאה הראשון, והיה מעורב בהוצאת העיתון Phytoparasitica.

פירסם מעל ל-130 מאמרים מדעיים וכ-60 מאמרים מקצועיים, והרצה בנושאי וירולוגיה בכנסים ובסמינרים רבים במסגרות בינלאומיות. כ"כ שימש כיועץ לתכניות סיוע בינלאומיות, לפיתוח גידול בטטה (בקניה) ותפוחי אדמה (בקזחסטאן) נקיים מוירוסים, וקידום המחקר החקלאי בניגריה.

על פעילותו המחקרית זכה להערכה רבה בארץ ובחו"ל – עמית החברות הפיטופתולוגיות הגרמנית (1980), האמריקאית (1988) והישראלית, פרס רוטשילד לחקלאות (1982), וחבר האקדמיה למדעי החקלאות של קזחסטאן (1996).

אומנם מועד פרישתו לגימלאות במינהל המחקר נקבע ב-1994, אך הוא המשיך לעבוד במעבדה ובסיכום מחקריו, תחילה בחוזה, ואח"כ בהתנדבות.

אחרי פרישתו היה גם מעורב בפעילות ציבורית ובצה"ל הגיע לדרגה של סגן אלוף (מיל.). כ"כ כיהן כמנכ"ל החברה לביוטכנולוגיה "סרום-טק" (1995-1998), וכחבר מועצת המנהלים של חברת "יכין-חקל" (1995-2000).

הוא יובא היום(שני) למנוחות בשעה 14:00  בבית העלמין ברחובות