פרשת חוקת – מ-פרה אדומה ועד לנוסחה של התמימות

מאת: לוחם האש איתמר פישר – רסן במיל'

בפרשה מסופר על מספר מקרים שבהם אנו נפגשים עם מסר של תמימות. בהם נדרש מעם ישראל לעשות מעשה גם כאשר לא היתה מובנת הסיבה.
"פרה אדומה" – נדרשים לקחת פרה מאוד ספציפית לטיהור אנשים ונאמר על הציווי הזה "נשגבה מבינתי".
"נחש הנחושת" – כאשר הייתה מגפה בעם ישראל של נחשים שהפילו חללים רבים, נאמר להם להרים ראשם לשמים כלפי נחש הנחושת ובכך יתרפאו.
"הוצאת מים מהאבן" – משה קיבל ציווי להוציא מים לעם ישראל ע"י דיבור לסלע ולא ע"י הכאה.

המסקנה שעולה היא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" אל תתחשבן מה יהיה מחר ומה הלאה ומה יקרה אם…
אך בהמשך הפרשה אנו נתקלים בפסוק שסותר את כל התאוריה של התמימות: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון"
פרשו חכמים, לאיזה חשבון מדובר? "הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר העבירה כנגד הפסדה" , אז רגע? לעשות חשבון מה משתלם או להיות תמים?
שילוב זה מהווה למעשה את הנוסחה הנכונה לתמימות.
התורה איננה דורשת מאתנו תמימות של חוסר דעת, אין הגיון בלעצום עיניים וללכת "על עיוור".
אדם שלא יחשב את צעדיו קדימה לא יצליח במאומה.
'התמימות' הנדרשת מאתנו כאן היה תוצאה של חשבון וחשיבה.
תחשוב, תחקור, תבדוק מה אתה יודע ומה עדיין לא , ואז תבין שהתמימות היא ממקום של הבנה, של מסוגלות, יכולת ואמונה.

,

זמני כניסה ויציאת השבת:

ת"א: 19:31-20:32