במכון ויצמן חזו מראש את ההתפרצות בבני ברק. לפי המודל שלהם – אלה מוקדי הסיכון הבאים

בעזרת שימוש ב"חוכמת ההמונים" מאתרים החוקרים את המקומות שבהם ישנו ריכוז גדול של אנשים עם תסמיני קורונה, וכך יכולים להתריע מראש על מוקדי ההתפרצות. הערים הבאות שנמצאות בסיכון גבוה להתפשטות הנגיף: עפולה, בת ים, יוקנעם עילית ואשקלון

צעד אחד לפני המגפה: כדי לסייע למדינה בבלימת התפשטות נגיף הקורונה, פיתחו חוקרים במכון ויצמן למדע ברחובות מודל שמצביע על מקומות המצויים בסיכון גבוה להתפרצות קורונה. בעזרת התבססות על "חוכמת ההמונים" וסקירה נרחבת של האוכלוסייה בישראל, מאתרים החוקרים מוקדים שבהם ישנו ריכוז גבוה של אנשים המציגים תסמינים של המחלה COVID-19, וכך מנבאים היכן עלולה להתחרש ההתפרצות הבאה.
המפה הראשונה שניפקו החוקרים חזתה התפרצות בעיר בני ברק, ובתוך כמה ימים ההערכה הוכיחה את עצמה כנכונה. אתמול (ראשון) במהדורה המוקדמת הציג פרופסור ערן סגל מהמכון את המיזם. "אנחנו מציגים בפעם ראשונה יכולת של המודל לחזות מראש מוקדי התפרצות", אמר פרופ' סגל. עוד הסביר כי מכון ויצמן מבסס את התחזיות על כ-400 אלף שאלונים שמולאו על ידי אזרחים, ובעזרתם יוצרים החוקרים מפות ארציות של ריכוז תסמיני קורונה.בהמשך דבריו הציג פרופ' סגל את המקומות הבאים שבהם צפוי להתפרץ הנגיף: "עם כל הזהירות, כי חסרים עדיין נתונים, אנו רואים שבעפולה, בת ים ואשקלון למשל, יש אחוז אנשים גבוה שמדווח על תסמינים – לכן יכול מאוד להיות ששם יהיו מוקדי ההתפרצות הבאים". עוד הסביר: "ישנם מקומות שאנחנו קוראים להם מקומות שקטים, בהם אחוז המדווחים על תסמינים הוא אחוז נמוך – כמו ברעננה ותל-מונד למשל".ידוע שבניהול המאבק בנגיף הכי חשוב זה לזהות את החולים ולבודד אותם – זה הכי יעיל בעצירת ההתפשטות", אמר סגל. "אנחנו חושבים שכלי כזה יכול להיות מאוד אסטרטגי בניהול המאבק בנגיף, ולכן אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות מתוך רצון להעביר אליו את הכלי הזה על מנת שיוכל להשתמש בו ולהכווין את הבדיקות".
השבוע החלו גם במשרד הבריאות לבצע סקרים, והודיעו שקופות החולים ומד"א ישלחו מדי יום לכלל האזרחים בארץ שאלון קצר על תסמינים שהם חוו. השאלון הוא אנונימי, ונועד לספק תמונת מצב של נוכחות סימפטומים אופייניים שיכולים לרמוז על התפשטות הנגיף – ולסייע למערכת הבריאות בקבלת החלטות