ברכות חמות! ענבל צוריאלי, בת 45 מרחובות, זכתה בפרס מצטיינת מנכ"ל כללית על תפקידה כדיאטנית במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד
"כל מטופל שאני פוגשת, מזכיר לי את סבא וסבתא שלי", אומרת ענבל צוריאלי, בת 45 תושבת רחובות, שקיבלה בשבוע שעבר את פרס מצטיינת מנכ"ל כללית על עבודתה כדיאטנית במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד בגדרה.
לענבל היה קשר מיוחד מאוד עם סבה וסבתה: "כשהם עוד היו בחיים, בכל יום אחר הצהריים, ממש כל יום, היינו אמא שלי ואני הולכות אליהם לשתות יחד קפה. זכיתי לחיות איתם באינטנסיביות מדהימה, והיה לנו קשר מאוד מיוחד. הם נפטרו כשהייתי כמעט בת שלושים ואני מתגעגעת אליהם מאוד", היא מספרת בהתרגשות. הקשר הזה, הוא גם מה שהוביל אותה לעבוד דווקא במרכז רפואי גריאטרי: "סבא וסבתא שלי הם אלו שכיוונו אותי למקצוע הזה, ובכל מטופל שאני ניגשת אליו, אני רואה אותם. אני ממש מרגישה שאני מתייחסת למטופלים כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אליהם, והם מלווים אותי בכל יום בעשייה היומיומית שלי".
צוריאלי החלה את הדרך המקצועית שלה דווקא בלימודי ביולוגיה ומדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים: "חשבתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, אבל אז הבנתי שאני מחפשת מקצוע יותר טיפולי. רציתי לגעת באנשים. תזונה, עבורי – היא בדיוק זה. זה מקצוע עם הרבה ידע מקצועי, אבל הוא גם מקצוע טיפולי".
מה את אוהבת בעבודה שלך?
"אני אוהבת את השילוב", היא מספרת, "את הטיפול והאלמנטים הטיפולייים בעבודה, לצד עבודת הצוות. גם במחלקה וגם במחלקת מונשמים בבית החולים. יש פה צוות שקם בכל בוקר עם רצון אמיתי לעזור לאחרים. גם יחידת התזונה היא יחידה תומכת וטובה. זה שילוב מושלם של לעשות משהו שאני אוהבת במקום שאני אוהבת".
למה לדעתך נבחרת להיות מצטיינת מנכ"ל כללית?
"זה לא מובן מאליו שבחרו דווקא בדיאטנית ולא במישהו מהעולמות של רפואה או סיעוד. אבל התחום של דיאטה הופך בשנים האחרונות להיות הרבה יותר משמעותי בתהליך הטיפולי, ובבית חולים גריאטרי שיקומי הוא מקבל משנה תוקף וגם הרבה הערכה מצד הצוותים השונים. אני מאוד משתדלת להיות מעורבת בתהליכים שקורים בבית החולים וגם בתהליכים שקורים בכלל בסקטור התזונה בארץ".
