תכליתם של דיני העיצובים היא עידוד עיצובם של עיצובים חדשים לגבי כל סוגי המוצרים, כגון בגדים, תכשיטים, כלי בית, מכוניות וכו' וקידום חדשנות בתחום זה. זאת, הן לטובת המעצבים והן לטובת ציבור הצרכנים שייהנו מכך. לאחרונה אושרה הצעת חוק העיצובים לקריאה שניה ושלישית בועדת הכלכלה. ההצעה, אשר גובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) בשיתוף עם רשות הפטנטים, יוצרת הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924.
שלוש תכליות עיקריות נוספות היוו את הבסיס להצעת החוק: האינטרס הציבורי שבעידוד בעלי עסקים בתחום העיצובים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים – מעצבים הפועלים לבדם או המחזיקים עסק קטן, קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל – בין השאר כדי לסייע למעצבים לפעול בלי חשש שאחרים יפרו זכויות בעיצובים שלהם, או שהם יפרו זכויות בעיצובים של אחרים, והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום, לרבות ההתפתחויות הטכנולוגיות.
מספר שינויים עיקריים נוסחו : מוצע להוסיף הגנה על עיצוב לא רשום, וכך מעצב שאין לו את היכולת הכלכלית לרשום כל עיצוב יזכה להגנה. בין היתר, נועד שינוי זה נועד לתת ביטוי לכך שדיני העיצובים חלים גם על עיצובים שהם "אופנות מתחלפות", בעלי חיי המדף קצרים כדוגמת ביגוד או הנעלה, ומשכך אין זה כלכלי לרשמם. כמו כן, נועד שינוי זה להיטיב מצבם ולהקל על מעצבים ובעלי עיצובים רבים אשר להם עסקים קטנים, והם אינם מודעים לצורך ברישום העיצוב על מנת לזכות בהגנה או אינם מעוניינים לשאת בנטל הכלכלי והבירוקרטי הכרוך ברישום. לאור כל זאת, מוצע להעניק הגנה, מוגבלת מבחינת תקופת תוקפה ומבחינת היקפה, לעיצובים שאינם רשומים. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים, הצטרפות שתאפשר למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים וכך באמצעות בקשה אחת ויחידה לבקש את רישומו של העיצוב בכלל המדינות החברות באמנה. לעניין נושא תקופת ההגנה, מוצע להאריך את תקופת ההגנה מ-15 שנה לכל היותר ל-25 שנה לכל היותר וכן להתאים את המסגרת המשפטית של החוק להתפתחויות הטכנולוגיות.
