האם הגן של השיער הכתום נמצא בסכנת הכחדה? הגנטיקה קובעת: אפשר להיות רגועים.כך טוענים במכון דוידסון ברחובות.
פעם בכמה שנים צצות באינטרנט ידיעות על כך שאוכלוסיית הג'ינג'ים בעולם נמצאת בסכנת הכחדה. הסיבות המוצעות מגוונות, ונעות משינויי האקלים ועד דחייה של תורמים ג'ינג'ים בבנק הזרע. והאמת? ידיעות כאלה צצות רק כדי לעורר מהומה.
נתחיל מהסוף: הסבירות שהגן הג'ינג'י ייכחד היא אפסית. אפילו אם יום אחד יצוץ וירוס קטלני שימחק את כל אוכלוסיית הג'ינג'ים מעל פני כדור הארץ, גם אז הגן הג'ינג'י לא ייכחד ובמוקדם או במאוחר ייוולד תינוק ג'ינג'י חדש ומנומש. כדי להבין למה, עלינו לצלול למחוזות הברירה הטבעית וההורשה הגנטית.
כל תכונה בגוף שלנו, כמו צבע שיער, צורת האף ואפילו רגישות לפול, מקודדת ביחידה גנטית שנקראת "גֵן". כל גן מורכב משני מקטעי DNA הנקראים אללים –אחד שקיבלנו מאמא ואחד מאבא.
אללים יכולים להיות דומיננטיים או רצסיביים, וממש כמו אנשים, הדומיננטיים באים לידי ביטוי על חשבון הרצסיביים. האלל שמקודד לצבע השיער הג'ינג'י הוא רצסיבי, כך שאם ירשתי מאמי את האלל הג'ינג'י ומאבי אלל דומיננטי לצבע שיער שחור, יהיה לי שיער שחור, כי זהו האלל שיבוא לידי ביטוי. רק אם ירשתי מהורי שני אללים ג'ינג'יים, הם יבואו לידי ביטוי וצבע שערי יהיה כתום.
במהלך האבולוציה תכונות מסוימות עוברות ברירה טבעית. חלקן נכחדות ואילו אחרות משגשגות ועוברות האלה לדורות הבאים. אך הברירה יכולה לפעול רק על תכונות שבאות לידי ביטוי. לכן תכונות דומיננטיות עוברות ברירה טבעית פשוטה הרבה יותר ויכולות להיכחד בקלות רבה יותר. תכונות רצסיביות, לעומת זאת, יכולות להישאר "רדומות" במשך דורות רבים, והן ישפיעו על סיכוייו של הפרט להביא צאצאים רק במקרים המעטים שבהם הן באות לידי ביטוי.
נחזור לדוגמה של הנגיף התיאורטי שתוקף רק ג'ינג'ים: הווירוס מפעיל בעצם סלקציה על התכונה הג'ינג'ית – רק אנשים שיבטאו את התכונה הזו ייפגעו ולא יוכלו להעביר את האללים שלהם לצאצאיהם. לעומת זאת, מי שאינם ג'ינג'ים אבל הם נשאים של האלל הג'ינג'י (בעלי אלל ג'ינג'י ואלל של שיער שחור) יהיו חסינים למחלה ויוכלו להעביר את האלל הג'ינג'י לדור הבא. כך האלל הג'ינג'י נשאר מוגן ב-DNA של אנשים שהם נשאים של האלל.
במקרה של תכונות דומיננטיות שבאות תמיד לידי ביטוי, ברגע שמופעלת ברירה נגדן קיים סיכוי גבוה יותר שהתכונה תיכחד. לעומת זאת, אללים רצסיביים יכולים להידלדל מאוד באוכלוסייה כשכל האנשים שהם מתבטאים אצלם ימותו, ולהגיע לשכיחות נמוכה מאוד, אבל הם כמעט לעולם לא ייעלמו לגמרי.
המנגנון האבולוציוני הזה אומנם מבטיח שהג'ינג'ים לא ייעלמו מהעולם, אבל הוא מציב בפנינו בעיה בכל הנוגע למחלות תורשתיות. מחלות רצסיביות הרבה יותר קשה למגר, כיוון שיש משפחות, ולפעמים קהילות שלמות, שחלק מחבריהם הם נשאים של המחלה אבל לא מבטאים את התסמינים שלה, ולכן עלולים להעביר אותה הלאה לצאצאיהם.
מקור- מכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
