בישראל נאכלים כ – 50 מיליון קרמבואים בעונה שנמשכת כ – 6 חודשים, בממוצע 10 קרמבואים לאדם.השנה נפל דבר, ועם הגשם הראשון נוצר משבר של ממש עקב מחסור בקרמבואים. "איך שמתחילים העננים הראשונים – יש שקיקה וציפייה לקרמבו", מסביר שי שלו, מנהל השיווק ומבעלי פלדמן, יצרנית מנבו.
לפני 200 שנה בארצות הקרות מאוד גרמניה ודנמרק הגו את הרעיון הנפלא שנקרא קרמבו (אנו ברחובות קוראים לו מנבו).עם השנים הוחלף במרנג איטלקי, גרסה רכה ומבוססת ביצים למרנג הצרפתי הנוקשה. לישראל עלה מגרמניה בשנות ה-30, יחד עם יצרני ממתקים, שוקולד וגלידות שהקימו כאן מפעלים שהתבססו על הידע שהביאו ממכורתם.הייצור המסחרי בארץ של הקרמבו התחיל בתחילת שנות ה – 60.
בדומה לגרמניה – שם בשל ציפוי השוקולד הכהה קראו לקרמבו "נשיקות הכושי" (בבריטניה קראו לו Nigger, בבלגיה 'שד הכושית', ובלבנון ראס אל עבד -ראש העבד) – בישראל הוא זכה בתחילת הדרך לשם 'כושי'. מאז הוחלף כמובן השם ברוב המדינות מטעמי תקינות פוליטית. בישראל, עם השנים, הפך שם המוצר המוביל באותם ימים של חברת "ארטיק", קרמבו, לשמו הפופולרי (בדומה לשם החברה "ארטיק", שהפך לשם גנרי לארטיקים).
קרמבו זה קינוח שלמרות שהוא בכלל לא מכאן, יש בו משהו מאוד מקומי, ישראלי קונצנזואלי. איך יודעים שבא החורף? לא בגלל הגשם, לא בגלל הטמפרטורה, וגם לא הופעת הנחליאלי, אלא לפי אריזות הקרמבו שצצות בכל חנות מכולת. הקרמבו בארץ משווק בחורף בלבד, לא משום שאין לו ביקוש באביב ובקיץ אלא משום שבטמפ' גבוהות הקצף מתייבש ומתקבל מרקם צמיגי.
הקרמבו הפך בשנים האחרונות גם לקינוח מסעדות חורפי, כי בחורף – איך שמתחילים העננים הראשונים – יש שקיקה וציפייה לקרמבו", אומר שי שלו, מנהל השיווק ומבעלי פלדמן, יצרנית מנבו – מותג הקרמבו השני בגודלו בישראל (אחרי זה של גלידות שטראוס). "במסעדות זה דבר אחד והשמיים הם הגבול, אבל בבית הצרכנים פחות נוהים אחר חידושים ורוצים את הקרמבו הרגיל והטוב, בטעם הווניל שחולש על כשני שליש מהמכירות השנתיות שלנו, ובטעם מוקה שמחזיק בשליש הנוסף.
"בעבר, היו בנוסף למוקה ולווניל עוד שני טעמים שהיינו מייצרים לסירוגין – בננה ופטל – ובהמשך גם טעמי מסטיק וריבת חלב במהדורות מוגבלות. אבל בסוף – זה מוצר שאנשים מאוד ספציפיים לגביו. בטעם – וניל או מוקה – וגם, כמו בוופלים מהתוצרת המקומית – בנאמנות ליצרן שאל טעם הקרמבואים שלו התרגלו".
על אף ההיסטוריה המקומית הקצרה שלו, ישראל היא צרכנית הקרמבו הגדולה בעולם ובפער משמעותי משאר הטוענות לכתר, הן במספרים מוחלטים והן פר גולגולת. בין 9 ל-10 קרמבואים נצרכים מדי עונה על-ידי כל ישראלי, כשהשנה נוצר אף משבר כשהגשם הראשון תפס את היצרנים בהפתעה והביא למחסור בקרמבואים
סבא שלי החל לייצר קרמבואים ב-1963, והם נקראים מנבו על שם המן המתוק שבני ישראל אכלו במדבר (ושעטיפתם מעוטרת, עוד מימי טרום הפוליטי קורקט, בראש כושי ססגוני). הוא נולד מסיבה מעשית – בשנה שלפני כן שלחו את העובדים בתום עונת הגלידה לפרדסים, והתקשו לקלוט אותם מחדש בתחילת הקיץ. לכן חיפשנו לייצר מוצר חורפי, בדומה לחברות גלידה שונות כמו ארטיק, ויטמן וריאו", אומר שלו.
לא נולדה עוד המכונה שתעטוף קרמבואים?
"זה לא שהטכנולוגיה איננה, זה פשוט לא רווחי, כמו המוצר עצמו בכללותו. כלכלן היה אומר לנו לוותר על הייצור, אבל סבא שלי אמר, ובצדק, שעל קרמבו מפסידים הרבה ומרוויחים קצת – העובדים נשארים במפעל במקום לצאת לפגרה בתקופה שייצור הגלידות מוגבל, וזה גם הרווח העקיף שלנו. לכן אצלנו לא תהיה מכונה – כי מטרת הקרמבו היא בין השאר להעסיק את העובדים בחורף".
איך שומרים על מנבו טרי?
"בחברת 'הגלידות של פלדמן' פיתחו מתכון ייחודי המאפשר להקפיא את המנבו ולשמור על טריותו. על אריזות המנבו ישנה המלצה לשמור בהקפאה ולהפשיר מספר דקות לפני האכילה – פעולת ההקפאה שומרת על טריות המוצר לאורך זמן! אם לא ניתן להקפיא – מומלץ לשמור במקרר בטמפרטורה ממוצעת של כ- 4 מעלות".
שאלת מיליון הדולר
מתחילים מהעוגייה? אולי מהקצף? מקלפים את השוקולד? ואולי בתוך פיתה? לאכול מנבו זו מומחיות כמעט כמו לפצח גרעינים! לכל אחד יש את השיטה שלו. יש את אלו שמקלפים את השוקולד בזהירות ואז מלקקים את הקצף עד העוגיה ורק אז אוכלים את העוגייה
יש את אלו שנוגסים בעדינות את ה"שפיץ" ואז מוצצים ברעש את המילוי. כשהמנבו מתרוקן, אוכלים את השוקולד או שאוכלים את המנבו כמו ביצה רכה עם כפית. יש אפילו כאלו שמכניסים את המנבו לתוך פיתה, מועכים ומקבלים כריך עם שוקולד וקצפת.
כ-70% מהישראלים מעדיפים לאכול אותו מלמעלה – קודם את הקצף ואח"כ את העוגייה, כ-15% מעדיפים לאכול קודם את העוגייה ורק אח"כ את הקצף, כ-10% אוכלים יחד את הקצף והעוגייה ולכ-5% לא ממש משנה מה קודם למה
