מחקר חדש גילה מולקולה שיכולה לגרום לשיזוף טבעי בלי צורך בחשיפה ישירה לשמש או לקרינה על-סגולה במכוני שיזוף
גוף שזוף נחשב יפה בחברה שלנו, אבל כדי להשיג אותו עלינו להיחשף לקרינה מזיקה או לתכשירים שצובעים את העור באופן מלאכותי. בעבר כבר פותח חומר שמעודד את הגוף ליצור שיזוף טבעי יותר, אך הייתה בעיה להחדיר אותו לתאי העור האנושי. כעת אולי נמצאה התשובה, בדמות מולקולת שיזוף חדשה שנכנסת בקלות רבה יותר לתאים ומעודדת ייצור מלנין.
קרינת השמש כוללת בין השאר קרינה על-סגולה, שעלולה לגרום נזק ל-DNA בתאי הגוף וכך ליצור סרטן עור. קיימים כיום תכשירי הגנה יעילים שמסננים את הקרינה המזיקה, אך לגופנו יש גם מנגנון הגנה טבעי מפניה. בכל פעם שאנו נחשפים לקרינה על-סגולה עורנו מגביר את הייצור של חומר בשם מלנין, שתפקידו לבלוע את הקרינה המזיקה. בגופנו יש שני סוגי מלנין; אומלנין שצבעו חום ופאומלנין שצבעו אדום.
כיוון שבהרבה חברות, בעיקר בעולם המערבי, שיזוף נחשב לחלק מאידיאל היופי, מדענים מחפשים דרכים לאפשר לאנשים לייצר מלנין בעורם בלי להיחשף לצורך זה לקרינה מזיקה באמצעות חשיפה ישירה לשמש או שימוש במיטות שיזוף. מחקר חדש חושף כעת מולקולה חדשה שאמורה לגרום לתאי הגוף לייצר מלנין בלי קשר לצבע העור הטבעי ולשפר את יכולת הגוף להתמודד עם קרינת השמש המזיקה. החוקרים מדגישים כי השימוש במולקולה כקרם או ככדור יהיה חייב להיעשות בשילוב עם מסנן הגנה מהשמש כדי להגן מפני הקרינה העל-סגולה ולהאיץ באופן זמני את ייצור המלנין.
בעת שהמלנוציטים – התאים מייצרי המלנין בעור – נחשפים לקרינה על-סגולה, משתחרר מהם הורמון שפותח תהליכים שמניעים את התא לייצר מלנין. במסגרת זאת מכובה מתג מולקולרי בדמות חלבון בשם SIK2, וכיבויו מוביל את התא להגביר את ייצור המלנין החום המגן מפני הקרינה העל סגולה.
במחקר החדש החוקרים פיתחו מולקולה חדשה שעוקפת את מנגנון הפעולה הרגיל של ייצור המלנין, ומעכבת את פעילות האנזים SIK2 ישירות, וכך גורמת לתא לייצר מלנין בלי צורך בחשיפה לקרינה העל-סגולה. החוקרים יצרו תמיסה שהכילה את המולקולה ומרחו אותה פעם ביום על רקמת תאי עור אנושית שגודלה במעבדה למשך שבוע. כתוצאה מכך אכן עלתה רמת הפיגמנטים בה למשך כמה ימים.
בהמשך השוו החוקרים את ביצועי המולקולה החדשה לעומת החומר הקודם שפיתחו, שלא הצליח להיכנס לתאי העור האנושי אך פעל היטב על עכברים. לשם כך השתמשו בזן מיוחד של עכברים המקביל מבחינה גנטית לאנשים ג'ינג'ים המתאפיינים בשוני בחלבון שמונע מהם לייצר מלנין בעור. העכברים שטופלו במולקולה החדשה אכן החלו לייצר מלנין. ושבועיים לאחר הפסקת הטיפול במולקולה החדשה עורם חזר לצבעו הבהיר המקורי בשל תחלופת התאים הטבעית בו.
מאחר שסרטן העור הוא סרטן שכיח יחסית, שנובע לרוב מנזקי קרינה על-סגולה, אם המעכב החדש יעמוד במבחנים קליניים בבני אדם הוא יוכל להוביל להפסקת השימוש בתכשירי שיזוף מסוכנים ולהגן על בהירי עור מפני נזקי הקרינה. עם זאת, הוא לא יוכל לעזור ללבקנים, משום שאצלם יש פגם גנטי במנגנון ייצור המלנין עצמו.
מקור:מכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
