בין 2008 ל-2015 אוכלסו ברחובות 6,837 דירות –שכנגדן גבתה העירייה מהיזמים 1,118מיליארד שקל בהיטלי השבחה
בתוך שמונה שנים גבתה עיריית רחובות מעל מיליארד שקל מיזמים שקנו קרקעות בתחומה ובנו עליהן יחידות דיור,משרדים ושטחי מסחר. הכסף מהיזמים נכנס לקופת הפיתוח של העיריות ,הנפרדות מתקציב השותף,שמקורו בארנונה. כך, במעין מעגל שמזין את עצמו, התייקרות הנדל"ן בעיר מעצימה עוד ועוד את העירייה המצליחה ומבוקשות ממילא באזור המרכז.כלומר , ככל שעולה הביקוש למגורים, הקרקעות אטרקטיביות יותר ליזמים, הן נמכרות במחירים גבוהים יותר, ועוד כסף זורם לעירייה — ומגדיל את תקציבי הפיתוח לחיזוק התשתיות ושיפור השירות לתושבי העיר רחובות.
המסים שמשלמים היזמים הם רק חלק מהסיפור. צריך לציין כי הסכום מגיע מארבע מקורות: היטלי השבחה מיזמים בגין זכויות בנייה בקרקע,השתתפות הממשלה במימון הפיתוח, הלוואות ןתקציבי פיתוח ממקורות כמו קק"ל, מפעל הפיס וכו'
בכל רשות מקומית נכנסים הכספים לקופה בשם תב"ר (תקציב בלתי־רגיל). בעוד שתקציבה השוטף של עירייה נגזר משטח נכסי המגורים והעסקים בה, שבגינם משולמת ארנונה, על התב"ר משפיעים גורמים מגוונים שיוצרים פערים עצומים בין הרשויות. אלה כוללים הבדלים גדולים במחירי הקרקעות ומספר הדירות שנבנות בעיר. ככל שנבנות יותר יחידות דיור, המדינה מעבירה סכום גבוה יותר להקמה של מבני ציבור — לפי מפתח הגוזר ממספר יחידות הדיור את מספר התושבים שישתמשו בגינה ובכביש, למשל, או את מספר הילדים שילכו לבית הספר.
למשל, כשבונים פרויקט דירות המוגדרות כמיועדות לסטודנטים(שנבנה כעת בכניסה הצפונית לעיר) או לדיור מוגן, הרשות מקבלת מהממשלה סכום נמוך יותר לפיתוח, שכן הדירות נבנות עבור דיירים שלא נדרשים בעבורם מבני חינוך, הנחשבים להוצאת פיתוח גדולה.
שכונת רחובות החדשה. תמונת ארכיון
צריך לזכור כי ההבדלים בהכנסות מהיטלי השבחה בין שאר הערים אינם קשורים רק למספר יחידות הדיור וערך הקרקע, משום שיש גם שטחי תעסוקה ,מסחר ופארק תעשיות . ההכנסות מהיטלי השבחה ממגורים גדולות בהרבה מההכנסות משטחי מסחר ותעסוקה, משום שהביקוש למגורים גדול יותר, והסיכון ליזם נמוך יותר — ושני אלה משוקללים בהיטל ההשבחה שהוא משלם לרשות המקומית. כך או כך, ההכנסות מיועדות לשירות התושבים החדשים, שאותם מודדים במספר יחידות דיור.
כשמתוכננת שכונה חדשה, הרשות פונה למשרד החינוך שייתן את חלקו במימון ההקמה של בית הספר, למשרד הרווחה למימון מועדון הקשישים ועוד. הרשות מקבלת את הכסף כשמתמלאים התנאים שהכתיב המשרד הממשלתי המממן. כספים מהממשלה מגיעים גם בגין מהלכי פיתוח חד־פעמיים שהממשלה יוזמת ומבקשת לקדם. היא מציעה לרשויות תקציבים כדי לממש את יוזמות הפיתוח שלה, והרשויות נענות להצעה, משתתפות בהוצאות הפיתוח בשיעור מוגדר מראש, ומנהלות את ביצוע הפרויקט.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשמונה שנים אלה, לצד ההכנסות ממסי נדל"ן של כל עיר כפי שאלה עולים מהדו"חות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות מ–2008 עד 2015. עליית ערכי הקרקע היא הגורם היחיד שמשפיע על הכנסות מהיטל ההשבחה — ככל שיש בקרקע יותר זכויות בנייה חדשות, ההכנסות מההיטל יהיו גבוהות יותר.
צמרת טבלת הערים עם ההכנסות הגדולות ממסי נדל"ן עירוניים מככבות ערי המרכז, שבהן ביקוש גדול לבנייה, שממנו נגזרים ערכי הקרקע הגבוהים. בראש הדירוג ניצבת ,תל אביב-יפו שגבתה 5.5 מיליארד שקל מיזמים.
רחובות, מדורגת במקום השביעי מתוך עשר הערים ,איכלסה בשמונה שנים יותר מ-6 אלף דירות חדשות וקיבלה מעסקי הבנייה כ 1.1 מיליארד שקל בהיטלי השבחה.
בשורה התחתונה, ככל שהתב"ר גדול יותר כך, הרשות יכולה להשקיע יותר כסף בתשתית הציבורית. ועיר מצליחה — מצליחה עוד יותר, ומושכת אוכלוסייה חזקה ועסקים חזקים, שמגדילים את הביקוש ומעלים את ערכי הקרקע, והמעגל הכלכלי־נדל"ני־מוניציפלי מזין את עצמו
