'ליידי גלובס' בחר בפרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן כאשת השנה

ארז שרווינטר

בעלים, מנכ"ל ועיתונאי בקבוצת ניוז

דירוג המשפיעות 2017 של 'ליידי גלובס' מציג את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר במדינה, וכן את היזמיות והמדעניות שפרצו דרך השנה.כך מפרסם היום (ה')עיתון "גלובס" שבחר את חוקרת המוח בראש הרשימה של המשפיעות.

מי היא אשת השנה של ישראל ב–2017? מי היא האישה שהובילה את המהלך המשמעותי ביותר בישראל השנה? האם זו הפוליטיקאית הכי חזקה, האם זו אשת ההון שעומדת בראש המערכת הפיננסית הגדולה במדינה, או שזו האישה שעומדת בראש מערכת המשפט? הבחירה היא אף פעם לא טריוויאלית, היא מקפלת בתוכה הצהרה על ערכים, משמעות וסדר עדיפויות.

'ליידי גלובס' בחרו כאשת השנה את חוקרת המוח שעשויה לשנות דרמטית את עולם הרפואה של המחר. פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן ברחובות אשר הצליחה אחרי שנים של מחקר סיזיפי לפצח מנגנון לריפוי מחלות ניווניות של המוח, ובראשן אלצהיימר. זאת, בניגוד לאקסיומות המדעיות המקובלות. פריצת הדרך המדעית שלה מאפשרת עתה להתחיל לפתח תרופות למחלה שנחשבת לאיום הגדול של המאה ה–21. נוכח המשמעויות מרחיקות הלכת של הפיצוח המחקרי חסר התקדים, לא מן הנמנע, שהתגלית המהפכנית של שוורץ עוד תזכה אותה בעתיד בפרס נובל, ואת האנושות בהצלת חיים.

הבחירה באשת השנה נשענת על ערך מרכזי אחד: מצוינות. לאחר שנים ארוכות של התמדה ודבקות ברעיון, שנתקל בעוינות והתנגדות מצד הקולגות בקהילה המדעית, כולנו מתוודעים עתה לממצא המחקרי על המכניזם שעומד מאחורי הההתנוונות המוחית. מנגנון זה עשוי להפוך מחלות שעד עתה לא נמצא להם מרפא – לבנות תיקון ושיקום. נסביר: עם הגיל, מערכת החיסון נחלשת, בין היתר כתוצאה מפעילותם של גורמים מעכבים, המהווים מעין 'ברקסים' המושתים על מערכת החיסון. על פי הגילוי של שוורץ, 'מעכבים' אלה מפריעים ליכולת מערכת החיסון להתמודד עם מחלות מוח ניווניות. היא הוכיחה שהסרה או החלשה שלהם מעוררת את מערכת החיסון לפעול לריפוי המוח במחלת האלצהיימר. תובנה זו עשויה לשנות כל מה שהמדע התבסס עליו בנושא ריפוי מחלות זיקנה. אחרי שנים ארוכות שבהן גישתה המהפכנית הייתה מחוץ למקובל במדע, היא הפכה למוקד מרכזי במחקרים העכשוויים של התחום.

הבחירה שלנו בפרופ' מיכל שוורץ משקפת מסר ביחס למה שבאמת עומד בראש סדר העדיפויות, עבורנו. הארכת תוחלת החיים מביאה עמה תחלואים שהולכים ומעמיקים, שכן, אצל אוכלוסייה הולכת וגדלה הארכת תוחלת החיים הולכת יד ביד עם נסיגה בתפקוד תקין של המוח, גם אם הגוף עמיד יותר. עתה, בעקבות התפנית המחקרית, הסיכוי להתמודד עם אובדן היכולת המוחית נותן תקווה לעשרות ומאות מיליונים בעולם.

הישג מזהיר זה אינו יחידי בשדה המדע בישראל השנה. הדירוג כולל עוד ארבע מדעניות, שהצליחו לחולל פריצות דרך עולמיות ברפואה, לרבות בחקר הסרטן. פרופ' מלכה כהן ערמון הצליחה לגלות מנגנון שמאפשר להשמיד תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. החוקרת, ד"ר עדי סולומון, הצליחה לגלות חומר חדש בעולם. מרגש במיוחד ההישג של חוקרת המוח פרופ' חמוטל סלובין, שמצאה דרך לייצר ראייה מלאכותית עבור עיוורים.

פרופ' מיכל שוורץחוקרת מוח | מכון ויצמן
מציגה גישה מהפכנית לטיפול באלצהיימר הפועלת על בסיס מערכת החיסון, ולא על תהליכים המתרחשים במוח, כפי שהיה מקובל עד היום. מצאה כי הסרה או החלשה של גורמים מעכבים מעודדת את מערכת החיסון, ומאפשרת לה לעזור בריפוי המוח

זו שנה עשירית שאנו עוקבים אחר פועלן של חוקרות בכירות, שלא רק מצליחות להציב את ישראל על המפה הבינלאומית, אלא גם מצמיחות תקווה לעתיד טוב יותר. תרומתן ארוכת טווח עבור כולנו, והיא אינה נמדדת רק בהישגים של כאן ועכשיו.
רשימת '50 המשפיעות' היא המוסד הוותיק והמשמעותי שהביא מגזין 'ליידי גלובס' לעולם התקשורת כבר בשנות ה–90, אולם הרשימה הזו כבר אינה מצליחה להכיל את גודש העשייה. מתוך 50 המשפיעות השנה, 24 הינן חדשות בדירוג, ולא נכללו בו אשתקד.

הדבר משקף את העיבוי בשדרת המנהיגות הנשית בתחומים השונים. בעידן הנוכחי מנהלות בכירות הן כבר לא תופעה נדירה. הן הגיעו לשיא, הן מובילות מהלכים משמעותיים, הן מצליחות לעקוף הרבה גברים בדרך, הן שוברות מחסומים. אבל ב–2017 רשימה של 50 משקפת רק את הקצה העליון ביותר של העשייה שמובילות העומדות בראש המערכות הגדולות ביותר במשק, בממשל, במדע ובתרבות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *