הבוקר (שני) נפתחה באילת יומה השני של ועידת איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות בישראל יו"ר האיגוד ומנכ"ל עיריית ראשון לציון דורון מילברג פתח את הכנס והתייחס לשנה הקשה שעברה על מדינת ישראל ובתוך כך על מנכ"לי הרשויות, שנה של תהפוכות וטלטלות וזאת זמן שאין פק"לים רלוונטיים לתרחישים כאלה, כשפקודת העיריות נכתבה לפני קרוב ל-100 שנה על ידי הבריטים. זו הפקודה אליה אנו כפופים.
בהמשך נערך פאנל של מנכ"לי הרשויות שנפגעו בעקבות המערכה מול איראן. הפאנל בחן את האתגרים וההתמודדות של הרשויות המקומיות בתקופה זו, ואת הלקחים שניתן ליישם להיערכות בעתיד.
מנכ"ל עיריית רחובות מושיקו ארז הסביר כי המערכה הזו והפגיעות שספגו המחישה יותר מכל את עוצמת השלטון המקומי בישראל: "לא חיכינו להוראות מלמעלה ומאף אחד, הרשויות המקומיות הובילו, תיאמו, חיברו בין גורמים, עבדו אזורית. כשיש פגיעה וחרדה, התושבים מתקשרים לעירייה ולא למשרד ממשלתי. אנחנו הוכחנו שהרשות המקומית היא העורף החזק, הלב והנשמה של הישראליות. יומיים לפני המבצע עשינו תרגיל משותף של מכון ויצמן ועיריית רחובות, זחלנו במנהרות אמיתיות בזיקים…כדי לראות שכולם מאופסים קבענו תרגיל פתע לשעה שלוש בבוקר, שהמטרה היא להביא את כל הקבלנים למקום. ב-2:50 בלילה נפלו ברחובות 3 טילים, שניים במכון ויצמן והשלישי במרכז הכי חי של העיר, השמיד מעל 10 בניינים, כל בנייני העירייה נפגעו. האנשים שלי היו כולם בשטח כולל אני, הייתי בשכיבה תחת המיגון המקסימאלי שיכלתי במכון ויצמן".
מנכ"ל עיריית טמרה עאדל חטיב אמר באותו נושא, כי "12 אלף תושבים שנפגע להם הבית בצורה כזו או אחרת מההדף כלל בנייני העירייה, שהיו כמה מאות מטרים מהשטח יצאו מכלל שימוש – תקרות שנפלו, מחשבים שנפגעו ושולחנות שנחצו לשניים. ובעבודה מאומצת תוך שבועות בודדים בלבד כבר חזרנו לתפקוד מהמשרד, בתום המלחמה. את כל שירותי המלחמה העברנו לבית ספר. מבחינת תושבים הקפדנו שלא לפנות תושבים שאין הכרח לפנות אותם. יכולנו לפנות 5000 איש אבל בסוף פינינו 700, רק מי שאין לו קורת גג. כל אחד אחר – הבאנו צוותים מקומיים וצוותים מקצועיים ואנשים סייעו לסדר ולנקות לאנשים את הבית. השגנו 27 אלף טלפונים לכל בני הגיל השלישי כדי להישאר איתם בקשר. מספר תושבים נפטרו בטווח של חודש וחודשיים אחרי הפגיעה. בזכות המוכנות לתרגיל, שהיה אמור להתחיל חמש דק לאחר הנפילה, היינו מאוד מאוד דרוכים ומוכנים".
מנכ"ל עיריית רמת גן מוטי כהן הזכיר מצידו, כי לעיר רמת גן יש היסטוריה ארוכת שנים בתחום אירועי נפילות טילים, החל ממלחמת המפרץ ובשנתיים האחרונות מעבר למלחמה המדוברת. "שני טילים מתימן נפלו, אחד נפל בבית ספר בשעות הלילה ולמזלנו לא בשעות הלימודים, ואירוע שני נפל בגבול מזרח החוצץ עם בני ברק, ברחוב סואן בקרבת קניון איילון. ההתמודדות מול אוכלוסייה הייתה האתגר המשמעותי. בסופו של דבר מי שמתמודד זה מי שחי את התושבים ואת הרשויות המקומיות בלבד. הצבא ופקע"ר עושים עבודה מצוינת, כנ"ל משטרת ישראל וכל גופי הביטחון, אבל הם באים והולכים. מי שנשאר להתמודד באירוע וגם לאחריו זה הרשויות. ועד היום אנחנו מתמודדים עם זה. זה גוזל קשב ותקציבים – כולם מבטיחים ובסוף לא רואים שום דבר. יש כ"א מצומצם ואין לנו מענה מבצעי לשני אירועים במקביל. צריכים להבין איך הדברים הקטנים משפיעים על התושבים – מפונים שאי אפשר לאתר, מס רכוש, אבל גם מים וקפה ואיך זה משפיע על השגרה היומית שלהם. בתחילת אירוע כבר צריך להיערך איך מפנים את העיר ואיך נערכים להרס".
מנכ"ל עיריית חולון גלעד אברהמי שהיה קודם לכן מנכ"ל עיריית שדרות כבר בא עם ניסיון. "הגעתי ממקום שמראש הבנתי שאף אחד לא יעזור, לא הופתעתי בעוד כולם התפלאו שהמדינה השאירה אותם לבד. מה שכן מצאתי בחולון, זו מוכנות מאוד גבוהה הודות למנהל הביטחון בעיר, שגם זיהה את הצורך להסתייע בבת ים כדי ללמוד מהם לקחים מהשטח, מהנפילה שהייתה אצלם יומיים קודם לכן. אם זה לקלוט את התושבים ולטפל בהם. אנחנו הרשויות, אנחנו גוף אזרחי, לא אמורים להחליף את הצבא ואת רשויות החוק, אלא לחבר בין כולם ולתת מענה לתושבים ולאזרחים. אנחנו מצליחים להביא את כולם סביב השולחן, ואם אנחנו לא מהדקים את זה – הם בורחים. המגזר השלישי גם מאוד חשוב בחירום".
מנכ"לית עיריית באר שבע ליז עובדיה: "התמיכה הראשונית שמגיעה לרשויות מגיעה מקולגות. מבחינת העיר באר שבע, אני הייתי בתפקיד שבעה חודשים, את המלחמה אני מתחילה ללא דובר ומהנדסת עיר, ומנהלת רווחה שרק נכנסה לתפקיד. כלומר כל בעלי התפקידים הקריטיים לא היו בנקודת הפתיחה. היו לנו סה"כ ארבעה אירועים, האירוע הדרמטי ביותר היה ביום האחרון שבו הכריזו על הפסקת האש, אבל אנחנו תפעלנו זירה מהקשות שהעיר ידעה. מהרגע שהייתה הודעה שישראל תקפה באיראן וראינו את ממדי ההרס שהיו ברשויות הראשונות, הדפסנו בענק את התמונה הכי מזעזעת שיש מהרשויות האחרות כדי לזכור ששעון החול התהפך – זה לא שאלה של אם יפגע בבאר שבע אלא מתי. האירוע בסורוקה היה אירוע מאוד משמעותי. הטיפול בנזקי המלחמה נמצא גם על שולחני עד היום, זה לא נגמר באותו רגע וגם לא כמה ימים אחרי. עבודת עירייה חוזרת לשגרה אבל יש כאן משהו שהוא בסדר גודל חריג".
מנכ"ל עיריית בני ברק ישראל אירנשטיין: "העיר בני ברק מונה 200 אלף תושבים, מחצית מהעיר מתחת לגיל 18, העיר הכי צפופה בארץ, 30 אלף איש לכל קילומטר רבוע. וטיל נופל בנס במקום שיש בו מוסדות חינוך, 6 מבנים שנהרסים, והילדים יודעים שאין להם לאז לחזור, כיתות שנהרסו ואלף תלמידים שאין להם לאן להגיע וללמוד. שני בניינים ליד גם במצב הריסה, עשרות דירות שאי אפשר להיכנס אליהן, עוד כאלו שדורשות שיפוץ ועוד כאלו שחייבים פינוי מיידי לטווח קצר. ביום הראשון מאות משפחות פונו לבתי מלון, וחילקנו את האנשים לשבעה בתי מלון בארץ, כל אחד וההגדרות שהוא צריך. מרכז למשפחות נפתח 20 דקות אחרי הפגיעה. תוך 20 דקות ידענו לומר שאין אף אחד תחת ההריסות, אבל הנקודה הכי חשובה כאן – זה שמס רכוש מתעלמים יומיומית מהתושבים ומהמוסדות, וצריך לפעול בנושא הזה ולא לקחת את זה כמובן מאליו".
