A rendering of the SpaceIL's Beresheet spacecraft conducting its planned scientific mission to measure the magnetic field of the Moon. Credit: SpaceIL

A rendering of the SpaceIL's Beresheet spacecraft conducting its planned scientific mission to measure the magnetic field of the Moon. Credit: SpaceIL

פרופ' אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת עזר לצוות SpaceIL לבחור ולאפיין את אתר הנחיתה (ים הרוגע, Mare Serenitatis, במחצית הצפונית של הירח, בין אפולו 15 ל‑17). מעבר לכך, הוא מנצל הזדמנות זו כדי למדוד את השדה המגנטי של הירח בדרך שלא נוסתה עד כה.

לכדור הארץ יש שני סוגים של שדות מגנטיים: אחד גלובלי, הנובע מהליבה החמה של כדור הארץ ומגן על אטמוספירת כדור הארץ, ואחד מקומי הנובע מסלעי פני השטח, ואותו ירש כדור הארץ מהשדה הגלובלי עם התקררות הסלעים המַגְמטים. לירח, לעומת זאת, יש שדה מגנטי מקומי בלבד. "התעלומה הגדולה היא, אם אין על הירח שדה מגנטי גלובלי, איך ומתי  השיגו סלעי הירח את השדה שלהם? זו השאלה שעליה אנו מנסים לענות." אומר פרופ' אהרונסון.

אין זו הפעם הראשונה שיימדד השדה המגנטי של הירח, אך תהיה זו המדידה השאפתנית ביותר מבחינת רזולוציית הנתונים שמתכננים להשיג במשימה. המגנטומטר הירחי של פרופ' אהרונסון, שנבנה ב-UCLA ומותקן על החללית, יערוך מדידות בהקפות שלפני הנחיתה, בנחיתה עצמה וגם אחריה, וכך "יהיו לנו נתונים מדויקים יותר על מספר רב יותר של אנומליות מגנטיות, וברזולוציה גבוהה יותר" הוא אומר. "מטרתנו הסופית היא ליצור פרופיל של השדה המגנטי של הירח ולהבין את מקורו".

מידע זה יאפשר לו ולמדענים אחרים בתחום כוכבי הלכת בצוות הבינלאומי שלו להבין כיצד החל לפני זמן רב תהליך המגנטיות של הירח, ולקרב את המדענים בצעד קטן אחד – כדברי ניל ארמסטרונג – להבנת היווצרותו והתפתחותו של הירח.

המראה מבוססת על שותפות סביב מדע

מסעו ונחיתתו של הטיל SpaceX Falcon 9, אשר יישא את החללית הישראלית "בראשית" מועדים לתקלות. אולם,הכוחות שדחפו את פרויקט SpaceIL דרבנו גופים חשובים להאמין שהשמיים כבר אינם הגבול, כשמדובר ביכולתם של המדע והטכנולוגיה בישראל.

המיזם הוא שותפות עם התעשייה האווירית לישראל ופועל במימון פרטי, בעיקר של מוריס קאהן (המכהן גם כנשיאה של SpaceIL), ד"ר מרים ושלדון אדלסון, סמי סגול, ננסי וסטיבן גרנד (כולם גם תורמים של מכון וייצמן), סילבן אדמס, ואחרים. עמותת SpaceIL מקבלת תמיכה גם ממשרד המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית ובזק.

באוקטובר הצטרפה גם נאס"א כשותפה והציעה לתרום למשימה שני רכיבים. הראשון הוא שימוש ברשת החלל העמוק (Deep Space Network) שלה, שתשמש לתקשורת במשימה ולקבלת נתונים מהחללית ומהמגנטומטר הירחי של פרופ' אהרונסון. נתונים אלה יהיו נגישים לציבור. השני הוא "מערך מראות מחזירות לייזר" (רטרורפלקטורים) – סדרה של מראות קטנות המסודרות בקפידה שיאפשרו לערוך מדידות מכווננות היטב של המרחק לירח. אם יתברר שמערך המראות המחזירות שימושי, נאס"א מתכננת להשתמש במראות דומות בעתיד כדי למדוד מרחקים בין עצמים שונים וכוכבי לכת בחלל.