משרד הבריאות ערך סקר מתכות במי שתיה במוסדות חינוך בישראל בשנת 2018 במהלכם נבדקו 1,379 דגימות מי שתיה ממוסדות בערים גדולות. דגימות מי השתיה נבדקו למתכות (עופרת, ברזל ונחושת) אחוז חריגה של עופרת (20.5) נמצא בביה"ס בני הישיבות.
במהלך 2018 יזם משרד הבריאות סקר מתכות כבדות במוסדות חינוך ברחבי הארץ, זאת מעבר לנדרש בתקנות איכות מי השתייה (העוסקות רק במערכת הציבורית), מתוך מחויבותו לבריאות הציבור. בסקר נבדקו 1,379 דגימות מי שתיה במוסדות החינוך למתכות כבדות (עופרת, ברזל ונחושת) , בעיר רחובות נבדקו המוסדות הבאים: בביה"ס ניצני המדע, גן הר סיני, גן יהל, גן רימון,גן הרדוף, גן יהב, גן מישמיש וביה"ס בני הישיבות.
99.6% מהדגימות נמצאו תקינות מבחינת ריכוזי העופרת, 99.7% מהדגימות נמצאו תקינות מבחינת ריכוזי הברזל, ו 99.9% מהדגימות נמצאו תקינות מבחינת ריכוזי הנחושת. במקרה בודד בביה"ס בני הישיבות נמצא חריגה של עופרת 20.5 במתקן הברזיה. בוצעה חקירה, נדרש תיקון ליקויים ובוצע דיגום חוזר עד לקבלת תוצאות תקינות.(מתחת לסף הגילוי בכל נקודות הדיגום.
מים לפני הזרמה (ששהו בצנרת במהלך הלילה) הכילו ריכוזים גבוהים יותר של מתכות בהשוואה למים שנדגמו לאחר הזרמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים מבחינת תכולת העופרת במים מותפלים או מותפלים מהולים במי תהום בהשוואה למים ממקורות אחרים. כמו כן, קיים מתאם חיובי בין עכירות המים לתכולת המתכות הכבדות.
מהסקר עולה כי מי השתייה במוסדות החינוך בישראל בטוחים לשתייה. בהשוואה בינלאומית נמצא שאחוז החריגות בעופרת במוסדות חינוך בישראל נמוך יחסית לסקרים שנעשו בעולם.
סקר מתכות רעילות במוסדות חינוך – שאלות ותשובות
- מהי עופרת ומהי הסכנה בחשיפה לעופרת?
עופרת היא מתכת רעילה הנמצאת בטבע אשר גם משמשת בתעשיות שונות (רכב, צבעים, קוסמטיקה). נמצא כי חשיפה לעופרת עשויה לגרום למחלות לב וכלי דם, לעלייה בלחץ הדם, ולפגיעה בכליות ובמערכות הרבייה. בילדים חשיפה לעופרת עלולה לגרום לבעיות התפתחותיות, לבעיות במערכת העצבים, לירידה במנת המשכל ולהתנהגות תוקפנית. ארגון הבריאות העולמי קבע כי לא נמצאה רמה בטוחה של חשיפה לעופרת ולכן יש לשאוף לצמצום החשיפה לעופרת ככל האפשר. חשיפת הציבור לעופרת אפשרית דרך מגוון מקורות, לרבות אוויר, מזון, מוצרי צריכה ומי שתיה. יודגש כי במרבית דגימות המים שנדגמו ממוסדות החינוך לא נמצא ריכוזי עופרת במים.
- מדוע הסקר בוצע רק במוסדות חינוך?
לפני מספר שנים בוצע סקר דומה בבנייני מגורים ובמוסדות ציבוריים. בסקר זה התמקדנו במוסדות חינוך כיוון שילדים הם בעלי רגישות מיוחדת לחשיפה למתכות, בדגש על עופרת.
- מדוע הסקר בוצע במספר מוגבל של מוסדות חינוך ולא בכל מוסדות החינוך הארץ?
מדובר בסקר מדגמי. הוחלט שהסקר יכלול דגימות מייצגות של מוסדות חינוך ברחבי הארץ (החל ממטולה ועד אילת), במגזרים שונים (יהודי/ערבי/חרדי/דרוזי), עם סוגי מים שונים.. כמו כן, מדובר בסקר עם מספר דגימות גדול במיוחד (כ-1400 דגימות).
- נמצאו חריגות בתכולת המתכות במי השתיה במוסד החינוכי בו לומד ילדי. מה עלי לעשות?
במקרים הבודדים בהם נמצאו חריגות בריכוזי המתכות במי השתיה, ננקטו כל האמצעים לתיקון הליקויים, כולל החלפת צנרת או אביזריה אם נדרש.. בהמשך בוצע דיגום חוזר להבטחת תוצאות תקינות. לפיכך, אין מקום לחשש וניתן להמשיך לשתות את המים במוסד החינוכי, על אף החריגות שנמדדו בו בעבר.
- נמצאה עופרת במים (ללא חריגה מהתקן) במי השתיה במוסד החינוכי בו לומד ילדי. מה עלי לעשות?
במקרה זה המים ראויים לשתיה. עם זאת, מומלץ לבצע ניטור נוסף למעקב, כדי לוודא שריכוזי העופרת נותרים נמוכים מהתקן.- שיפור יכולת העבודה, הלימוד והריכוז
- הפחתת בעיות השמנה
- מניעת עששת בשיניים
- זמינות גבוהה
- איכות תברואית גבוהה ופיקוח מתמיד
- הפחתת שינוע
- שמירה על הסביבה
- איפה ניתן ומומלץ לשתות מי ברז?
המים בישראל בטוחים בכל מקום! ניתן לשתות מי ברז בבתים, במוסדות חינוך, במבני ציבור, במקומות עבודה, בבתי מלון בפארקים, במסעדות ובכל מקום. משרד הבריאות ממליץ על שתייה רבה ובטוחה של מי הברז.
- האם יש הבדל בין שתיית מים מהברז של המים הקרים לברז של המים החמים?
אנו ממליצים להימנע ככל האפשר מצריכת המים החמים לשתיה ובישול.
.
