נגיף הקורנה: לעשות סדר בשמועות

ארז שרווינטר

בעלים, מנכ"ל ועיתונאי בקבוצת ניוז

כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות שונות בקשר לנגיף הקורונה החדש. עד כמה הן מבוססות, והאם כדאי להעביר אותן הלאה? במכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן עושים לנו סדר

בשבועות האחרונים רצות ברשתות החברתיות, בווטסאפ ובתקשורת הודעות על נגיף קורונה החדש. לעתים קרובות ההודעות האלו לא מדויקות, במקרה הטוב, או שגויות ואפילו מסוכנות במקרה הרע. בכתבה הזו, שתתעדכן לפי הצורך, נפרסם את ההודעות האחרונות שהגיעו עלינו, ונבדוק אם יש בהן אמת.

יום שישי, 13 במרץ:

ההודעה הזאת רצה כבר כמה ימים בוואטסאפ ומזמינה אנשים לבדוק אם יש אנשים חולים בסביבתם. הקישור בהודעה מוביל למפה אינטראקטיבית של משרד הבריאות שמתארת מיקומים וזמנים בהם שהו אנשים שאובחנו כחולי קורונה על מנת לעזור לאנשים לדעת אם הם אמורים להיות בבידוד. בקיצור, אפשר להעביר את הקישור אבל ההסבר לא מתאר את מה שהוא מכיל.

להלן התיאור של משרד הבריאות: משרד הבריאות יצר מפה זו לשירות הציבור, על בסיס המידע שנמסר מנבדקים שנמצאו חיוביים לוירוס הקורונה. המידע הכלול במפה הוא למטרות כלליות ולמתן מידע ראשוני בלבד, אינו בהכרח שלם ויתכן יחולו בו אי דיוקים. המידע אינו מהווה תחליף להתייעצות רפואית או לטיפול רפואי ובכל מקרה של חשש יש לפנות לקבלת מידע נוסף במוקד משרד הבריאות או מוקד מד"א. בשימוש במפה, המשתמש מסכים לכך שכל הסתמכות על המידע המוצג במפה מעבר לידיעה כללית – הוא בשיקול דעתו ועל אחריותו הבלעדית של המשתמש. ככל שיש אי התאמה או סתירה בין המידע במפה לבין מידע שמפורסם לציבור באתר הרשמי של משרד הבריאות ועל ידי גורמי משרד רשמיים באמצעי התקשורת השונים – המידע שנמסר באתר הוא הנכון.

סרטון שרץ בוואטסאפ. טוענים שמגיפת הקורונה מומצאת ומה שגורם למחלה זו טכנולוגית 5G. בסרטון מוצגות כל מני "ראיות" לכך שזו איזו מזימה זדונית לפגוע בנו ותכנית של כוחות חובקי עולם (שכוללים את נטפליקס). צחוק צחוק אבל המחלה אמיתית, הנגיף אמיתי והחולים אמיתיים. בבקשה אל תעבירו – גם לא בשביל הצחוקים. משהו עוד עלול להאמין לזה.

הודעה שרצה בוואטסאפ ומציגה אוסף של המלצות של וירולוג בשם ג'יימס רוב להתמודדות ומניעת הדבקות בקורונה. ההודעה אותנטית אבל לא מדוייקת בלשון המעטה. נתחיל מזה שהנגיף לא מדבק רק לתאי ריאה אלא גם לסוגי תאים נוספים. כפפות יכולות להקטין חשיפה במגע עם משטחים, אך שטיפת ידיים יסודית תעשה זאת גם (20 שניות לא 10). מסיכות כירורגיות חד פעמיות לא יועילו בהגנה מהנגיף, אין מידע על יעילות כלשהי של סוכריות אבץ או כל תכשיר מוכר אחר לנגיף הזה. בבדיקה באתר התברר שרוב אכן כתב את ההודעה למשפחתו וממש לא התכוון שיופץ בכל העולם.

מסתובבות ברשת כמה גרסאות של "הודעת בלינסון" פעם זה מרופא, פעם מאחות , פעם מחבר שעובד בבלינסון. ובהודעה יש הרבה אי דיוקים. האתר לא רלבנטי  פנה לדוברות בית החולים בילינסון ונמסר בתגובה שזו איננה הודעה רשמית שלהם ושאין להסתמך עליה. חלק מהדברים שכתובים נכונים, וחלק לא. חולים מעל גיל 80 אכן בסיכון גבוה יותר למות מהמחלה, במיוחד אם יש להם מחלות רקע, אך זה לא נכון לומר שהם לרוב ימותו. בסין 14.8 אחוז מהחולים מעל גיל 80 מתו מהמחלה, שזה אכן גבוה אבל עדיין לא רוב. המחלה לא דומה לשפעת, זה נגיף שונה שגורם למחלה שונה עם תסמינים דומים. יתכן שהעברה ממשטחים נגועים איננה צורת ההדבקה העיקרית אך היא צורת הדבקה ולכן חשוב להקפיד לשטוף ידיים. חולה שאינו מראה תסמינים עדיין מדבק, לא כדאי לזלזל בזה. באופן כללי מידע על המחלה כדאי לקבל ממקורות רפואיים מוסמכים ולא מהודעות אלמוניות בוואטסאפ.

הודעת ווטסאפ - קנאביס

התמונה מציגה כתבה שפורסמה לכאורה ב- ynet ומתואר בה מחקר שמראה לכאורה השפעה של חומרים פעילים בקנאביס על נגיף הקורונה. התמונה מזוייפת. מחקר כזה לא פורסם, וגם לא הידיעה. חוקרים וחברות תרופות בכל העולם מחפשים טיפול לנגיף הקורונה, אך לצערנו מדובר בתהליך ארוך ומורכב. כאשר ימצא טיפול תוכלו לקרוא עליו במגוון מקורות מהימנים ולא רק בהודעות בוואטסאפ.

כל הודעה שמכילה המלצות רפואיות לאבחון, מניעה או טיפול היא חשודה. ההמלצות המלאות מופיעות באתר משרד הבריאות.
יש כאן כמה אי דיוקים שהופכים את ההודעה ללא אמינה. מחלת הקורונה לפעמים כן מתאפיינת בנזלת, ולפעמים יש בדלקת ריאות (דבר שמצוין בהמשך ההודעה כך שהיא סותרת את עצמה). קשה להבחין בין מחלת הקורונה לכל מחלה נשימתית אחרת.
אין מידע קונקרטי שהנגיף רגיש לחום, מה גם שהטמפרטורה בגוף שלנו גבוהה בהרבה. שהייה ממושכת בשמש לא תעזור, למעט העובדה שתהיו במקום פתוח ומאוורר. שתיית משקאות חמים גם היא לא תעזור, משום שהטמפרטורה בפה חוזרת מהר מאוד לטמפרטורה המקורית (37 מעלות) ובכל מקרה כאשר אנחנו שואפים את הנגיף הוא נכנס לדרכי הנשימה ובקושי נחשף לחלל הפה.
הנגיף עובר בעיטוש, אבל גם בשיעול ובדיבור. להתרחק מאנשים מתעטשים זו לא בדיוק עצה מועילה, אבל כן מומלץ להתרחק מאנשים חולים.
לקינוח המליצו בהודעה לגרגר betadine. מדובר בחומר מחטא על בסיס יוד שמורחים על פצעים. לא משהו שכדאי להכניס לפה…
משהו אחר לחלוטין.
לשתות ולנשום בהחלט כדאי, אבחון עצמי בדרכים מפוקפקות לא כדאי. נשימה עם אי נוחות לא מעידה על הדבקות בנגיף ונשימה חלקה לא מעידה על אי הדבקות. למחלה יש כמה תסמינים מוכרים, שעלולים להופיע גם במקרה של מחלות נשימתיות רבות כמו צינון או שפעת, וביניהם חום, עייפות שיעול וקוצר נשימה.
גם בכל מה שקשור לטיפול, שתיית מים לא תמנע הדבקות בנגיף. הנגיף נכנס דרך הפה, האף והעיניים ושתיית מים לא תגן עלינו במאומה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *