על הדבש ועל העוקץ

ארז שרווינטר

בעלים, מנכ"ל ועיתונאי בקבוצת ניוז

תלמידי עמותת "עתיד פלוס" מכפר הנוער "עיינות" בין רחובות לנס ציונה זכו במקום ראשון בתחרותVolcanivation של המכון הוולקני שנערכה השנה בסימן הדברה ידידותית

תלמידי כפר הנוער "עיינות" במסגרת תכנית "משקטק" של עמותת עתיד פלוס, זכו במקום הראשון בגמר תחרות וולקניויישן 2017 של מכון וולקני. תלמידי עתיד פלוס של "עיינות" הציגו בתחרות Volcanivation הארצית המיועדת לכיתות ז'-יב' בתחום ההייטק החקלא,י. פיתוח לאיתור אקרית הוורואה, בידודה, מבלי לפגוע בדבורים וכימות מדויק של מספר האקריות. לשם כך, מותקן בכוורת מתקן בשם "beengo" המאפשר מעבר חד כיווני לאקרית המתקן המסתובב, אינו מגביל את תנועת הדבורים ומאפשר להם לנוע כל העת מן הכוורת ואליה חזרה, תוך שהוא מפיל את האקריות על משטח דביק בתחתית הכוורת. הידבקותן אל המשטח מאפשר צילום בנייד ופיענוח של הצילום באמצעות אלגוריתם לעיבוד תמונה. המידע המגיע אל הדבוראי מאפשר לו לדעת כיצד לטפל בכוורת באופן אופטימלי.

ניטור נגיעות הינו אמצעי חשוב ביותר להתמודדות עם מחלה או פתוגן. ניטור יעיל ומדויק מאפשר תזמון אפקטיבי של מתן טיפולי נגד, מתריע מפני התפתחות של עמידויות לתכשירים הניתנים, מאפשר למדוד את איכות הטיפולים שבוצעו והכרחי כאמצעי עזר להמשך פיתוח ומחקר בתחום. ובסופו של דבר מאפשר שימוש מופחת ומושכל יותר בתכשיר ההדברה השונים.

קריסת כוורות היא תופעה בין לאומית חוצת יבשות. בארה"ב מדווח על קריסה של עד 50% מן הכוורות ובאירופה ובישראל מדובר בסדר גודל של עד 30%. הרבה הסברים לתופעה עלו, אך כיום הסיבה המרכזית לקריסת כוורות היא וירוס הוורואה אותו נושאת אקרית הוורואה, חרק קטן מאוד החי בצמוד לדבורים. בכדי להתמודד עם התופעה, חשוב מאוד לדעת האם יש נוכחות של האקרית בכוורת, ומה מספרן. כיום קיימים כמה אמצעים מסוג זה, אך הם לא מדויקים ואף כרוכים בטלטול הכוורת.

הפיתוח נעשה במסגרת תכנית "משקטק" של עמותת עתיד פלוס לתלמידי כפרי הנוער שהוקמה לפני כשלוש שנים על ידי ד"ר אבי בן שמעון, מדען, יזם ודבוראי ודניאל קובלר, מנכ"ל עמותת "עתיד פלוס" לדבריו: "תכנית משקטק המופעלת ע"י עמותת עתיד פלוס במרכזי קדמה וחדשנות בכפרי נוער פותחה מתוך ההבנה כי כיום, אנו נמצאים בפתחו של עידן טכנולוגי, דינמי ומשתנה, המחייב להעביר חלק מהמערך החינוכי בבתי הספר לכיוון של פיתוח יכולות נוספות כגון למידה עצמית, שיתוף ועבודת צוות, חקר ועיבוד מידע, גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות תודעתית לשינויים התכופים. מטרתה המרכזית של התכנית הינה להקנות ולפתח אצל התלמידים הרגלים, מיומנויות והיבטים תודעתיים הנחוצים להתמודדות מוצלחת בעולם העתידי, הרב גוני והמשתנה אליו נעה האנושות במאה ה-21".

מרכזי קדמה וחדשנות בכפרי נוער הם מוקד לחינוך מדעי-טכנולוגי בכפרי הנוער בהם נקלטים ילדים ובני נוער מרקעים שונים ומגוונים. העמותה פועלת על מנת לשבור את תקרת הזכוכית שבני נוער אלה ניצבים בפניה ושואפת לחשוף את כלל תלמידי כפר הנוער לעולם הטכנולוגי על כל ענפיו על מנת לעניין אותם ואולי אף להקנות להם כלים שיאפשרו שילוב עתידי של התלמידים בתפקידים שונים בעולם ההייטק. המרכזים מעניקים לתלמידי "עתיד פלוס" הזדמנות להשתתף בתכניות כגון "משק טק" ובקורסים חדשניים וייחודיים, תוך למידה, התנסות ויצירה באווירה טכנולוגית, מתקדמת ואינטראקטיבית. עד היום, הוקמו 3 מרכזים טכנולוגיים בכפרי הנוער עיינות, כנות ונווה הדסה ומרכז לחינוך מתמטי בכפר הירוק.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *