פרשת שמות פותחת ספר חדש וסיפור אחר לגמרי.
משפחה שנכנסה למצרים כדי לשרוד הופכת לעם משועבד.

מאת: רס"ן במיל' איתמר פישר ממערך הכיבוי וההצלה

השמות נמנים, אבל הזהות נמחקת בהדרגה תחת עומס העבודה והפחד. בתוך המציאות הזו נולד משה, תינוק שמונח בתיבה על המים וניצל בזכות שרשרת של נשים אמיצות שפועלות בלי כוח רשמי אבל עם מצפן מוסרי חד. משה גדל בארמון אך ליבו יוצא אל אחיו, הוא בורח למדבר, ושם מתוך השקט והמרחק מתחילה להיבנות שליחות.

הפסוק שמספר את מה שכולנו צריכים ללמוד הוא ״וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם״.

זהו רגע שבו מתברר שהסבל לא נסתר ושיש תנועה של ירידה אל הכאב כדי לחלץ מתוכו עתיד. הגאולה אינה מתחילה בניסים אלא בהכרה עמוקה במציאות ובהחלטה לא להתרגל אליה.

החיים שלנו מזמנים מצרים קטנות. מקומות שבהם נוח להסתגל גם כשמשהו בפנים מצטמצם. עומסים, שגרה שוחקת, פחד לומר מילה או לעשות צעד. הפרשה מזכירה שהשינוי מתחיל כשמישהו מסרב להשלים.
לפעמים זה מבט אחד שרואה סבל. לפעמים זו פעולה קטנה שנעשית בזמן. לפעמים זו בריחה למדבר שמאפשרת לשמוע קול פנימי חדש.

משה לא נבחר כי היה מושלם אלא כי הסכים להישאר רגיש ולא אדיש. כדאי לשאול השבוע היכן אני מזהה מצרים בחיי. מה אני כבר יודע שלא עובד אבל התרגלתי אליו. ואיזה צעד קטן של אומץ יכול לפתוח התחלה חדשה גם בלי לדעת עדיין את כל הדרך.

שבת שלום.

זמני כניסה ויציאת השבת-

ירושלים: 16:12-17:33
תל אביב: 16:31-17:34
חיפה: 16:21-17:32
באר שבע: 16:35-17:35