עכשיו הכול יהיה מווווווווּבן.מערכת שתאפשר יצירת סביבת המתואמת אישית לכל פרה.
המערכת הזו ועוד חידושים רבים אחרים מוצגים בכנס השנתי למדעי הבקר והצאן שמארגנת המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם המחלקה לחקר הבקר במנהל המחקר החקלאי, מועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר.
"אילו אריה יכול היה לדבר, לא היינו מבינים אותו", אמר הפילוסוף ויטגנשטיין. אולי זה היה נכון עד כה, אלא שמערכת חדשה המבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית, עשויה לחולל מהפכה בתקשורת עם בעלי-החיים: אמנם אנחנו עדיין לא מדברים איתם, אבל בהחלט נוכל להבין אותם. ואם לא את כולם, אז נוכל להתחיל בפרות.
מחקר שעורכים בימים אלה ד"ר אורן פורקוש מהפקולטה לחקלאות ברחובות שלוחה של אוניברסיטה העברית , ד"ר יעל זלצר מהמכון להנדסה חקלאית במכון וולקני, ד"ר חן הניג ממחלקת בעלי חיים במכון וולקני ו ליטל שן מהמחלקה למדעי בעלי החיים באוניברסיטה העברית – בוחן את הגורמים המשפיעים על רווחת הפרה ומפתח מערכת טכנולוגית שתוכל לזהותם.
המחקר שם דגש על " Positive Welfare ", קרי תכלית הפיתוח היא לשפר את המאפיינים החיוביים הנוגעים לרווחת הפרה ולא רק לצמצם גורמים שליליים כמועקה וחולי. השאיפה היא לפתח את היכולת לומר מה טוב לפרה – ומה רע.
