fbpx

שיר בהפתעה לסבתא: נערכה השקת ספר מרגשת בדיור מוגן "לב רחובות"

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
ארז שרווינטר

ארז שרווינטר

שיר בהפתעה לסבתא: השבוע הפתיעו הנכדים את סבא וסבתא כשהגיעו להשקת הספר "עט נובע" והקריאו את הטקסטים הנפלאים של דיירי "לב רחובות".

(בתמונה הראשית- צפרירה והבן)

בשנים האחרונות יותר ויותר רווחת המגמה של כתיבה יוצרת בקרב צעירים ומבוגרים, המוצאים בכתיבה ושירה כלי לפורקן וביטוי של רגשות.

גם בדיור המוגן "לב רחובות" השתרשה למעלה מעשור סדנת כתיבה יוצרת ובמסגרתה כותבים דיירי הבית שירה ופרוזה פרי יצירתם, כשבכל שנתיים ב"לב רחובות", מוציאים ספר: "עט נובע" בו מאגדים את השירים והסיפורים המקוריים שנכתבו במהלך השנה, כשהשנה השתתפו בסדנה 26 דיירים.

הנכדים והילדים של הדיירים

השבוע התקיים אירוע השקה לספר החדש וכלל עשרות משתתפים בהם הדיירים ובני משפחתם.
האירוע היה מרגש במיוחד בדיור המוגן, לא רק משום שבני הבית נפגשו אחרי תקופה ארוכה, אלא שהפעם הפתיעו ילדי הדיירים ונכדיהם. הם הפתיעו כשהופיעו בעיתוי מתוזמן ובידם הספר "עט נובע", וכל אחד הקריא ברגש רב את פרי יצירתם של ההורים והסבים.

לדברי זהבה בן דוד, מנחת הכתיבה היוצרת: "מדובר באירוע מרגש עבור כולנו. מזה שנתיים שקבוצת דיירים כתבה שירה ופרוזה והמשיכה לכתוב ביתר שאת גם בתקופות הסגרים. מסתבר שתקופה זו של הקורונה היוותה עבורם קרקע פורייה ותרפויטית לכתיבה וביטוי".
זהבה חתמה ואמרה: "דרך הספר ניתן לצלול לעולמם הרגשי של הדיירים ולסערת הרגשות של חלקם. בספר ניתן ביטוי לזיכרונות, מחשבות ואירועים שעלו והשפיעו על חייהם ותפיסת עולמם וכל זאת מאוגד בספר שהופך גם למזכרת עבור בני המשפחה הגאים".

לדברי צפרירה ישי, אחת מדיירות הבית שכתביה התפרסמו בספר "עט נובע": "התמלאתי בהתרגשות רבה, שום דבר לא הכין אותי לרגע שהבן שלי, ניצן ייכנס בהפתעה לאולם ויקריא את הטקסט שכתבתי.
זה בהחלט מקבל משמעות אחרת כשאדם כל כך קרוב כמו הבן שלך מקריא את שכתבתי".
וסיכמה בחיוך : "ממליצה לכל אדם, לרבות אנשים מבוגרים, לנצל את מסע החיים ולכרוך אותם בשירה ובפרוזה".

פאני סולומון – פרח הסחלב (דיירת "לב רחובות",)
לפני שנים היה לי עציץ עם סחלב שהיה אז די נדיר בארץ ,
הפרחים היו נהדרים ,סגולים, בעלי ואני מאד אהבנו את הפרח.
ילדי הגיעו אלינו עם הנכדים והניחו את העציץ על הרצפה,
נכדיי השתוללו ולא שמו לב שכל התפרחת התפזרה.
לא כעסתי כי כל מה שנכדי עושים – מבחינתי זה סבבה.
הוצאתי את העציץ למרפסת שרות ובכלל לא התייחסתי אליו.
כעבור כמעט שנה, ראיתי פתאום שצמח עלה,
שמחתי ונתתי תשומת לב לעציץ. שמתי אותו במקום מואר ולח וממש דאגתי לו , חששתי שלא יוציא עוד עלים חדשים. לתדהמתי, הוא פרח בחג הפסח ובכל שנה בפסח צצו פרחים יפים סגולים שקישטו את הבית. טיפלתי יפה בצמח וכך במשך שש שנים לבלב הסחלב. לצערי, בעלי היקר נפטר בפסח לאחר מחלה קשה ואני הפסקתי לטפל בעציץ. כבר לא אהבתי את פרח הסחלב, אפילו שהוא היה הפרח היפה בעיני , עם מות בעלי הוא נקשר אצלי בעצב".

 

חדשות רחובות ניוז

תגובות

השאר תגובה

דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: