תהפוכות הקורונה: פרספקטיבה אישית של פרופ’ אהוד שפירא ממכון ויצמן

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

 

אהוד שפירא הוא פרופסור במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ובמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע. הוא ממציא המחשב הביולוגי, איש השנה העולמי בביוטכנולוגיה לשנת 2004, ונמצא ברשימת 50 המדענים המובילים בעולם.  בטור חדש על תהפוכות הקורונה פרספקטיבה אישית הוא מביע את רשומיו על הנגיף שהסעיר את העולם

“רותקתי למגפת הקורונה מיומה הראשון, עוד לפני שידענו שהיא הולכת להיות מגפה עולמית, וניסיתי להבין לעומק מה הסיפור האמיתי שלה.

בנושא הקורונה יש כל כך הרבה מידע, מבלבל וסותר, וכל כך הרבה אינטרסים, פוליטיים, מסחריים, ואחרים, כך שגם למדען כמוני אשר אמון על למידת נושאים חדשים וקריאה ביקורתית של כל חומר חדש, היה קשה לגבש תמונת מצב אמינה.

יחד עם זאת אני חושב שהצלחתי במידת מה, ואנסה לשתף אתכם בתובנותי.

ראשית, לגבי המחלה עצמה.
המחלה היא קשה, רבת פנים, תוקפת אנשים מכל הסוגים, מינים וגילאים, ועדיין רחוקה מלהיות מובנת.

בתחילה חשבו שהיא מחלת ריאות, וגם שהיא תוקפת כמעט אך ורק אנשים אשר יש להם נטיה למחלת ראות – מבוגרים, מעשנים וסוכרתיים.

אחר כך התחילו להצטבר עדויות של עליה דרמטית בהתקפי לב באיזורי מגפה, והיום יודעים שהיא גם גורמת להתקפי לב.
אחר כך התחילו להצטבר עדויות על פגיעה בכליות הקשורה לקורונה.
אחר כך התחילו להצטבר עדויות שהבעיה בכליות היא בגלל הופעה של קרישי דם, ובכלל שאחד המאפיינים העיקריים של המחלה היא הצטברות מסיבית של קרישי דם.

אחר כך התחילו להגיע עדויות של אנשים יחסית צעירים אשר הגיעו לבית חולים עם שבץ קשה, אשר גרם לנכות ואף למוות.
ואז הסתבר שהשבץ כנראה קשור לקרישי דם הנוצרים מהמחלה, גם אצל צעירים שנדבקו אך לא חשו בכל סימפטומים מיוחדים.

בדיעבד, ייתכן שהכמות הגדולה של אנשים אשר נמצאו מתים בבתיהם בתקופת הקורונה קשורה למוות משבץ מקורונה.

ועכשיו מצטברות עדויות על מחלת ילדים קשה, דמויית ״מחלת קווסאקי״, הקשורה לפגיעה מערכתית בכלי הדם, אשר נגרמת ככל הנראה מנגיף הקורונה.
ולעניות דעתי אנחנו עדיין רחוקים מלהבין את המחלה ומשמעויותיה, בטווח הקצר והארוך, וככל שיעבור הזמן יצטברו עוד עדויות על פגיעות נוספות הנגרמות מהנגיף”.

מה זה אומר?
“הדבר העיקרי שזה אומר שממש לא כדאי להידבק.
ואם אתה נדבק אז ממש כדאי שלא תדביק אנשים אחרים בכלל, אנשים שאתה אוהב בפרט, ובמיוחד אנשים קרובים אליך שהם בסיכון”.

איך זה קשור למה שקורה עכשיו בארץ?
“נאמרו הרבה דברים על תפקוד מדינת ישראל במשבר.עמדתי היתה, ונשארה, שהצעדים שישראל נקטה בתחילה היו מעטים מדי ומאוחרים מדי.יחד עם זאת, הצעדים שישראל נקטה באיחור היו יעילים, ואנחנו במצב טוב, יחסית לרוב המדינות המערביות (אך דומה למצב של חלק מהשכנות הקרובות לנו) מבחינת כמות ההדבקות היומית, וגם מבחינת התמותה.
אם היינו ממשיכים בסגר, ייתכן שאפשר היה לעצור את ההדבקות בארץ לגמרי”.

הוחלט לשחרר את הסגר, מה זה אומר?
“זה אומר שככל הנראה תהיינה התפרצויות חוזרות של הנגיף, אשר כמובן יסכנו את הנדבקים, ויגרמו לצעדי חרום כאלו או אחרים כדי להתמודד איתם.נקודת אור אחת היא ילדים – כנראה שהם נדבקים פחות ומדביקים פחות ממבוגרים”.

מתי זה ייגמר?
“ראשית אומר שאנחנו, כמו כמעט כל מקום בעולם, מאוד רחוקים מ״חיסון עדר״;
וכיוון שהמחלה כה קשה, אני לא מאחל לאף חברה, עיר ומדינה להגיע למצב של חיסון עדר — הדרך לשם תהיה מלאה סבל, סכנות ומוות.

למשל – בספרד, אשר הוכתה קשה, ויש לה כרגע מעל 25,000 מתים ומעל רבע מיליון חולים מאומתים, בדיקות אקראיות של שני מיליון איש הראו שרק 5% חלו במחלה — מרחק עצום מחיסון עדר.
על כן – זה לא ייגמר לפני שיהיה חיסון יעיל וזמין לכל.
וכל עוד זה לא נגמר – הנגיף מסוכן כמו ביום הראשון, ויכול להתפרץ בכל מקום ובכל זמן בו לא ישמרו על ריחוק חברתי קפדני”.

מתי יהיה חיסון?
“כל העולם ואישתו עובדים על זה. הנחה סבירה היא כשנה”.

מה זה אומר לגבינו באופן אישי?
“זה אומר שכדאי לנו להעביר את השנה הקרובה, עד שיהיה חיסון, במודעות, מאמץ ותשומת לב, על מנת שלא נידבק ולא נדביק בקורונה.
חשוב לזכור שמי שנדבק – יש כיומיים בתחילת המחלה בהם הוא מידבק בלי לדעת עדיין שחלה.

זה שאילוצים כלכליים ופוליטים גרמו למדינה להחליט להקל באופן דרמטי בסגר ובריחוק החברתי – זה לא אומר שאנו חייבים, באופן אישי, להקל עם עצמנו.
להיפך – זה אומר שאנחנו נכנסים לתקופת אי ודאות, ועדיף שנישמר ככל האפשר, כל אחד לפי יכולתו ושיקול דעתו”.

ולסיכום – רק בריאות.
ונשמרתם לנפשותיכם.

תגובות

2 תגובות

  1. לדעתי הבעיה הבסיסית ביותר של הגיגיו של פרופ’ שמיר היא שאיננו מביא שום נתונים מספריים ואיננו בודק את המחלה בשום פרמטר כמותי השוואתי.
    הביטוי ,'”החלו להצטבר עדויות” איננו אומר הרבה אם לא מדברים על תופעות חברתיות ועל מחלות אחרות דומות בהשוואה לקורונה. יש לקחת בחשבון שגם הסגר וגם הפגיעה הפסיכולוגית והכלכלית האנושה במרקם החיים של האוכלוסיה גורמים גם הן בסופו של דבר לאובדן חיים. ואין אפשרות להקיש שום מסקנות אופרטיביות כאשר אין יודעים אם התרופה איננה גרועה מן המחלה.

  2. פרופ’ (אודי) אהוד שפיר
    {מכון וייצמן / המחשב הביולוגי}

    לכבוד
    פרופ’ (אודי) אהוד שפיר
    מכון וייצמן / המחשב הביולוגי

    הנדון : – מחלת הקורונה

    פרופ’ שפיר הנכבד,

    קראתי בעניין רב את רשימתך בנושא שבנדון.

    דבריך ומסקנותיך העלו בי מסקנה שמן הראוי שתיבדק –
    אם אמנם הפגיעה החמורה של מחלת הקורונה נובעת מתופעה של עליה בקרישיות הדם, ייתכן, שהטפול המומלץ לאוכלוסיות בסיכון גבוה צריך להיות – נוגדי קרישה (כמו אספירין COUMADIN, וכו’ כטפול מונע, וטפול דומה מרמה גבוהה יותר (כמו למשל CLEXAN HEPARIN, וכו’) במקרה של הדבקה, מיד עם גילוי המחלה ובטרם הופיעו סימני ההחמרה.

    אודה לך אם תענה למכתבי זה ותביע דעתך בנושא זה. כמו כן, אם יש לך קשרים במשרד הבריאות או במחלקות המתמחות בטפול בקורונה – אנא העבר רעיון זה גם להם.

    בכבוד רב

    ד”ר יאיר גבור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן