תשישות נפש – האם היא מצב סיעודי?

חולה תשוש נפש הוא אדם הסובל מירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

זו באה לידי ביטוי למשל בבעיות בזיכרון, בקשיי התמצאות בזמן ובמרחב ובירידה בכושר השיפוט.

אולם, תשושי נפש יכולים לעיתים לתפקד מבחינה פיזית באופן תקין. אם כן, עולה השאלה האם תשישות נפש יכולה להיחשב למצב סיעודי.

לחצו כאן למידע על

מהי תשישות נפש? 

זוהי פגיעה ביכולת הקוגניטיבית של האדם  ומדובר בין היתר באלו: ירידה בכושר השיפוט, פגיעה בזיכרון לטווח קצר ו/או ארוך, קושי להתמצא בזמן ובמרחב וכיו"ב. אחת המחלות המזוהות ביותר עם תשישות נפש היא מחלת האלצהיימר וסוגים שונים של דמנציה. מטבע הדברים,  אדם תשוש נפש זקוק להשגחה מתמדת והוצאות הטיפול בו רבות. משכך, נשאלת השאלה האם הוא יכול להיות מוגדר כמי שנמצא במצב סיעודי ולהיות זכאי לתשלומים שונים בעקבות זאת. שאלה זו מתעוררת לאור העובדה כי לעיתים התפקוד הפיזי עצמו הנו תקין, לכן על פניו, ניתן היה לחשוב כי תשושי נפש ללא מוגבלות פיזית, לא יוכלו לקבל הכרה כחולים סיעודיים, האמנם? 

תשישות נפש – מצב סיעודי? 

מצב סיעודי מתקשר לכולנו ראשית כל, עם מגבלה פיזית, למשל, קושי לקום, להתלבש, לאכול וכיו"ב. ואכן, המדד לקיומו של מצב סיעודי במוסד לביטוח לאומי וכן בחברות הביטוח הוא קודם כל מבחן ה- ADL, הכולל 6 פעולות יומיומיות אשר כולן נוגעות לתפקוד הפיזי של האדם. בעניין זה, יידרש המבוטח להוכיח כי אינו יכול לבצע חלק מהותי של 3 פעולות פחות מתוך ה6 ואז יהיה זכאי לתגמולי הביטוח הסיעודי. לצד בעיות בתפקוד הפיזי כאמור, תשישות נפש הוכרה גם היא כמצב סיעודי ובלבד כי הפגיעה הקוגניטיבית של המבוטח מצריכה כי יהיה תחת השגחה סביב השעון או מרבית שעות היממה. 

איך בודקים תשישות נפשית?

מצב סיעודי הנובע ממגבלות פיזית נבחן כאמור, על ידי מבחן ה-ADL, הבודק את יכולתו של המבוטח לבצע את 6 הפעולות היומיומיות: לקום ולשכב, להתרחץ, לאכול ולשתות, להתלבש ולהתפשט, להתנייד ושליטה בסוגרים. אולם, מבחן זה אינו יכול מטבע הדברים לשמש לבדיקת תשישות נפש שהנה פגיעה קוגניטיבית ולא פיזית. זו נבחנת אם כן באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית. במסגרתה, יבוצע למבוטח מבחן הבוחן את רמת הפגיעה הקוגניטיבית שלו על פי ניקוד. על בסיס תוצאות מבחן זה ייקבע האם המבוטח הנו במצב סיעודי עקב תשישות נפש וזכאי אפוא לתגמולי הביטוח, או אם לאו. 

פנייה לייצוג משפטי

חולים סיעודיים זקוקים לבסיס כלכלי איתן כדי לממן את הטיפול הרפואי הנדרש להם. לשם כך עליהם להגיש תביעות לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי וכן להגיש תביעות סיעוד לצורך קבלת תגמולי הביטוח הסיעודי מחברת הביטוח, ככל וערכו פוליסה פרטית.

חשוב לדעת כי מימוש הזכויות מגופים אלו איננו משימה קלה והיא מצריכה ידע משפטי נרחב וניסיון מקצועי רב מול הגורמים הללו. על כן, מומלץ לפנות אל אשר יפעל לקבלת הפיצוי המקסימאלי לחולה הסיעודי. שכן, המציאות מלמדת כי ניסיון להתמודד באופן עצמאי עם גופים אלו, בפרט חברות הביטוח, מותירה את החולה הסיעודי מול שוקת שבורה. זאת בשל פערי הידע והמשאבים בין הצדדים. 

עורך הדין יאגד את כל המסמכים הרפואיים הדרושים, לרבות חוות דעת מומחה ויטפל בהליך התביעה מתחילתו ועד סופו, עד לקבלת הפיצוי המרבי הן מביטוח לאומי והן מחברת הביטוח. במקרה שבו מי מהתביעות תדחנה, יפנה עורך הדין לכל ההליכים המשפטיים הרלוונטיים עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר האפשרית. 

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי. אין באמור בו בכדי להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.