תפקידי המנהל בתקופה ביטחונית מתוחה
בעלי עסקים רבים מתמודדים עם השפעות המציאות הביטחונית המורכבת בישראל לא רק על פעילות העסק בצורה ישירה, אלא עם ההשפעות הנלוות, בעיקרן על העובדים. עובדים שחוששים, מתמודדים על שינויים בבית, דוגמת בן/בת זוג במילואים ממושכים, השבתות חוזרות ונשנות של מערכת החינוך, אירוח קרובים או שינוי מקום מגורים זמני כתוצאה מן המלחמה, כל אלו משפיעים מטבע הדברים הו על תפיסת מקום העבודה וחשיבותו בעיני העובד, והן על תפקודו.
מנהלים בעסקים ובארגונים, נדרשים לנווט בזהירות בין אמות המידה המוסריות וההכלה, עמידה בדרישות החוק, לבין הצורך המהותי בעובדים מחויבים ומתפקדים לצורך עמידה ביעדים והצלחת הארגון. לילך זיו, מייסדת "מרכז זיו – ייעוץ עסקי", פיתחה שיטת אימון אישי להצלחת מנהלים ונותנת לנו מספר טיפים להתמודדות בתקופות משבר.
כלים וטיפים לניהול עובדים בתקופת מלחמה
סביבת עבודה
בחנו את סביבת העבודה והמענה שהיא מספקת לעובדים ולשוהים בה, בהתאמה להנחיות פיקוד העורף והרשויות, ובהתאם למאפייני הסיכונים:
האם קיים מרחב מוגן תקני בסביבת העבודה?
במידה ולא, מהו המרחב המוגן התקני הקרוב ביותר, מה זמן ההגעה אליו?
האם נדרשת התאמה של מרחב קיים? לדוגמא: מבואה של חדר מדרגות סגור המהווה מרחב מוגן ניתן לצייד בכיסאות, במכשירי אוורור/מיזוג, ולבחון אפשרות למרחיב קליטה סלולרי שיבטיח חיבור לעולם החיצוני במקרה הצורך.
בסביבת עבודה חיצונית דוגמת אתר בנייה, סביבה חקלאית ומרחב פתוח, ניתן לבחון את האפשרות להצבת מיגונית ניידת.
יש ליידע את העובדים בשקיפות בכל הנוגע להתנהלות בעת אזעקה ובמקרה חירום, להדגיש מהו המרחב הבטוח ביותר ולאפשר הגעה נגישה אליו.
עבודה היברידית
לא בכל מקום עבודה ניתן לאפשר לעובדים את ביצוע העבודה מהבית, אולם יותר ויותר פעולות ושירותים ניתן לספק כיום בעבודה מרחוק, באמצעות כלים דיגיטליים.
גם ארגונים שמרניים יותר הפועלים תחת עיקרון הנוכחות הפיזית, נדרשים לבצע התאמות בעת הזאת, ומוטב להתגמש ולאפשר לעובדים לעבוד מהבית ככל הניתן, גם במחיר של אובדן השליטה והפיקוח, על פני היעדרותם המוחלטת.
ניתן לנסות לשלב בין עבודה מהבית והגעה לסירוגין, מה שיחזק את תחושת ההערכה של העובדים ויאפשר להם להתגמש בעצמם לאור הנסיבות.
גם היקף שעות העבודה ראוי להיבחן מחדש ביחס לנסיבות, תוך הקלה על עובדים שהם הורים לילדים, ובניית מערך שעות גמיש המאפשר להם לבצע מטלות ופעולות בשעות שנוחות להם, ואינם בהכרח שעות העבודה המוגדרות.
לצורך הדוגמא: מנהלת משרד שהיא אם לילדים צעירים, שמכורח הנסיבות אינן מצויים במסגרות החינוכיות. ניתן לבקש כי במהלך היום תספק מענה טלפוני מרחוק ללקוחות במקרים דחופים בלבד, ובשעות הערב בהם יש לה סיוע נוסף בבית, לחזור ללקוחות, לטפל בדו"חות ובמיילים ולבצע את העבודה שמאחורי הקלעים.
גמישות זו תסייע גם בשמירה על העובדים ליום שאחרי המלחמה, אולם יתרה מזאת, תחזק את הקשר של הארגון עם העובדים ואת תחושת האמון והמחויבות של העובדים כלפי המנהלים הישירים.
חיזוק תחושת הערך
החל מה 7.10, כל אזרח בישראל נושא עמו משקל וקושי, בין אם ברמה הלאומית, ובין אם בהיבט האישי. דאגה לבן, לבת או לאחיין החייל, חשש לחיי החטופים, התמודדות עם ניהול הבית כשאחד מבני הזוג במילואים, התמודדות עם חששות של הילדים ועם ערעור תחושת הביטחון האישית.
אחת התופעות שחוזרות על עצמן, היא תחושה של אזרחים, עצמאיים ושכירים כאחד, שעבודתם חסרת ערך במציאות הנוכחית, אל מול לוחמים, אנשים שמסכנים את עצמם ואף מקריבים את חייהם להגנה על המולדת.
"למי אכפת כמה מסכים מכרתי ואיזה מבצעים נתתי ללקוחות כשאחרים מסתכנים בעזה?" שיתף מנהל שיווק בחברת טכנולוגיה בכירה בתחושותיו.
התחושה הזאת שהיא מוכרת ומובנת, ראויה למענה ולהתייחסות, ובעיקרה ניתנת להתמודדות על ידי חיזוק תחושת הערך של העובדים וחיבור בין העשייה לצרכים שהם מעבר לרווחיות, וחיבור לקהילה.
ניתן לעשות זאת באמצעות תרומה של הארגון לטובת מטרות ערכיות, ואף באמצעות חיבור של העובדים וגיוס שלהם לתרומה לחברה ולמדינה:
- מתן אפשרות לתרום שווי ימי חופשה לטובת ציוד ללוחמים, סיוע למשפחות מילואימניקים, יום כיף לילדי המשרתים.
- יציאה משותפת לפעילות התנדבותית: שיקום בתים שנפגעו, הקמת מרחבי בילוי ופנאי לילדים ביישובים שנפגעו, התנדבות במשק חקלאי.
- שירותים מותאמים אישית בהתאם לפעילות הארגון. לדוגמא: פירמת עורכי דין המאפשרת לכל עורך דין במשרד לקבל תיק פרו בונו לסיוע למילואימניקים/בעלי עסקים/נפגעים במיצוי זכויות.
