אנשיל שקולניק-נולד ברוסיה בשנת 1835, עלה לארץ בשנת 1888 עם קבוצת של 25 איכרים שהתארגנו להתיישב ולהתפרנס כחקלאים. הם התיישבו בקסטינה, אך בעקבות תקריות ביטחוניות חמורות מצד הכפרים הערבים וכן בעיות כלכליות ננטשה ההתיישבות בקסטינה ואנשל עבר לרחובות.
ברחובות היה לכורם בעל שטח של 50 דונם ובעל העגלה. הוא הסיע נוסעים בעגלה בעלת מושבי עץ הרתומה לסוס אחד.
כנראה שבהיותו בעל העגלה הראשון שימש כרכז קניות לאנשי המושבה.
מגדל המים הראשון-מגדל המים הראשון ברחובות הוקם ברחוב בנימין ליד בית הכנסת הגדול. המגדל, הבנוי בטון, החליף את בריכת המים שיצאה מכלל שימוש. המגדל עמד על שש רגלים שביניהן, בתחתית מיכל המים מגן דוד. מגדל המים נהרס בשנת 1980 בערך לצורך הרחבת רחוב בנימין.
בית אפרים זק"ש-בית אפרים זק"ש נבנה ברחוב מנוחה ונחלה בשנת 1908, והיה הגדול והמפואר בבתי המושבה. הבית נבנה על ידי אפרים זקס שעלה מארצות הברית.כמו כל בתי המושבה בשנותיה הראשונות בנוי גם בית זה אבני כורכר מלוכדות בטיט. הבנייה בסגנון אקלקטי, משלב מוטיבים מזרחיים ומערביים, עמודים וקשתות, עם שביל כניסה, שלאורכו שדרת דקלי וושינגטון. בבית נערכו קבלות פנים לאורחים חשובים שביקרו במושבה.
אפרים זקס היה פטרונם של עולי תימן ברחובות ופעל להקמת שכונת שעריים, שכונת התימנים.. בבית התגורר טוביה מילר, חתנו של אפרים זקס, ממנהיגי ציבור האיכרים, משכיל רחב אופקים ובעל ספריה ענקית..הבית נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 54..
בחג השבועות -נערכו חגיגות ביכורים משותפות לכל ילדי המושבה והוריהם במגרש ציבורי. הילדים לבושים בבגדים לבנים כשעל ראשם זרי ירק וידיהם נושאות את טנא הביכורים צעדו אל מגרש המכבי, ושם על במה נערך הטקס שהחל בשירי מקהלה ובריקודים. ה"כהנים" קיבלו את הביכורים שבסוף הטקס נמכרו, ופדיונם נתרם ל"קרן הקיימת" לגאולת אדמת ישראל.
בשנת 1933 הקימו מספר פרדסנים את "יפאורה"– בית החרושת הראשון בארץ לייצור מיצים מפירות הדר. בשנת 1939 עבר בית החרושת ליוזמים מבחוץ, שהרחיבו את מימדיו. בית החרושת "יפאורה" הוקם במקום היקב, שלא היה בו עוד שימוש. בשנת 1939 הוקם ע"י יהודי מגלאזגו, בית חרושת נוסף לאותה מטרה – "פרי-פרי".
בתקופת מלחמת העולם השנייה נפגע קשות ענף ההדרים, שעמד כולו על יצוא, התאוששות נראתה אחרי 1945 .
"באדיבות ארכיון רחובות" – http://www.rehovot-archive.org
