ישיבת הדרום- בשנת 1947 עבר ר' צבי יהודה מלצר מפרדס-חנה לרחובות, על מנת לכהן כרבה של העיר. עם מעברו לרחובות, העביר אליה גם את ישיבתו ונתן לה שם חדש – "ישיבת הדרום". הישיבה שוכנה בתחילה בבית הכנסת המרכזי, ואחר כך עברה לגבול המושבה, שם נרכש עבורה מגרש רחב ידיים, עליו הוקמו בנייני הישיבה. בראש הישיבה עמד הרב מלצר, ומנהלה היה הרב א. בר שאול.
הישיבה פעילה גם היום ומקומה "על גבול המושבה" הוא בסוף רחוב הגר"א.
עסקים ברחובות- המושבה רחובות, ככל ישוב חדש, נזקקה מראשית ימיה לעסקים קטנים לסיפוק צרכיה. בראש ובראשונה לצרכי מזון, לאחר מכן לביגוד ולהנעלה, לבנייה, וברבות הימים לכל יתר בתי העסק ובתי המלאכה הדרושים לקיום החיים במקום. בחלק זה נציג את העסקים שהיו בסיס כלכלי במושבה בששים שנותיה הראשונות, עד הפיכתה לעיר.השנה שנבחרה להצגה היא שנת תש"ח – 1948, שנת הקמת מדינת ישראל.
המקורות למידע על העסקים הם בעיקר רשימת עסקים שונות שנאספו במהלך השנים, וכן מתוך זיכרונות של ותיקי רחובות.רשימת עסקים ראשונה ישנה שנמצאה היא משנת תר"פ – 1920. הרשימה היא לתשלום מס "סלע הישוב", שהוטל על עסקים על ידי הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל. הרשימה כוללת את שמות בעלי העסקים, אך לא את פירוט העסק וכתובתו. רשימות משלמי מס עסקים למועצה המקומית קיימות משנות השלושים. רשימה מסודרת ומתאימה לייצוג היא משנת 1937. ברשימה זו יש קושי בזיהוי מקום העסק, מאחר שמצוין רק שם הרחוב ושם בעל הבית, ללא ציון מספרי בתים, שלא היו באותם ימים. רוב העסקים בשנה זו הם עסקי מזון (מכולת, שוק, ירקות, משקאות) ואחריהם בתי מלאכה לצורכי בנייה (נגריות, מסגריות, מרצפות וכיו"ב).
רשימת העסקים נוספת כוללת בתי עסק, בתי מלאכה ותעשייה זעירה שהיו ברחובות עד הקמת מדינת ישראל, שנת תש"ח – 1948.
הרשימה נערכה על פי זכרון של בני רחובות מאותם ימים, לפני למעלה מששים שנה. לפיכך יתכן כי נשמטו מהרשימה עסקים ונוספו עליה עסקים שהיו בשנים הראשונות שלאחר תש"ח. התודה לכל מי שתרם לרשימה זו ובעיקר לבתיה ואהרן שוסיוב, עוזי חייט ואליהו קפרא.
תולדות רחובות- רחובות, שהוקמה בשנת 1890, היתה המושבה העשירית מבין מושבות העלייה הראשונה. היא נוסדה מתוך שיתוף פעולה מיוחד בין יוזמותיהם של יהודים מחו"ל, שהתאגדו לחברת "מנוחה ונחלה", לתושבים מהארץ, שביקשו לקנות אדמה ולהקים מושבה עברית על אדמת "דוראן".חברי "מנוחה ונחלה" הובילו את העקרונות שהנחו את מייסדי רחובות:
הקמת מושבה עצמאית, שתוקם ע"י בעלי הון, ללא צורך בתמיכתו של הברון רוטשילד.
הקמת מושבה אשר תתבסס על גידולים חקלאיים, שיאפשרו למושבה לעמוד על רגליה.
תכנון מפורט של היישוב העתיד לקום.
"מנוחה ונחלה" ו"היחי
חתונות- שמחה גדולה היתה במושבה כאשר זוגות באו בברית הנישואין. כל אנשי המושבה שותפים היו בשמחת הזוג שהקים בית חדש במולדת. לא היה הבדל אם פועל נושא אישה או בן למשפחת האיכרים. כולם טרחו בהכנת הכיבוד ובקישוט מקום החגיגה, וכולם היו שותפים בשמחה.
מאורע גדול היה כאשר התחתנו ארבעה זוגות מחברי "השומר". טובה ומנדל פורטוגלי, ציפורה ואלכסנדר זייד, חווה וזלמן אוסישקין, סוניה ומאירקה חזנוביץ. היה זה בשנת 1912 בעת האסיפה השנתית הרביעית של ארגון "השומר". כל חברי "השומר" התכנסו ברחובות, מאות פועלים הגיעו מכל הארץ. המושבה לבשה חג. העבודה בכרמים פסקה, החנויות נסגרו, נשות המושבה אפו עוגות, וועדי המושבות ראשון-לציון ורחובות תרמו יין ודברי מתיקה. החתונה נערכה בחורשת האקליפטוסים של משפחת מקוב. החופה נמתחה על ארבעה רובים. כל זוג נתקבל בבואו לחופה ובצאתו ממנה ביריות רובים ובתרועות שמחה של החוגגים. שמחת החוגגים הופרה כאשר רוכב הגיע למקום החגיגה והודיע כי חדרה הותקפה ונדרשת עזרה. החתנים והכלות ועמם שומרים אחרים יצאו בדהרה צפונה. שאר הנאספים המשיכו לחוג.
הפועלים ברחובות- לבד מהקבוצה הראשונה של הפועלים שהגיעה לרחובות בשנים הראשונות, היו במושבה כל השנים מספר קטן של פועלים קבועים, בשנת תרנ"ט (1889) היו בה 11 משפחות של פועלים, 50 נפשות מתוך 283 תושבי המושבה.
עליית תר"ן- תרנ"א הוכתה מכה ניצחת, ובסוף תרנ"א נתחולל משבר, החמור ביותר שידעה העלייה הראשונה בכל שנותיה. היה במשבר זה כישלון מוסרי עמוק, המהלומה העיקרית ניחתה עם גזירות העלייה והקרקע, שנתחדשו ע"י השלטונות התורכים, ובעקבותיהן אירעה מפולת, שקברה תחתיה תכניות, מפעלים, ואנשים, הון רב ירד לטמיון.
ברחובות נפסק פיתוחם של הכרמים, ובטלה פרנסתם של מאתיים פועלים. החלה יציאה של פועלים מן הארץ, שהפכה למנוסה, ועולים שהגיעו לחופי הארץ גורשו.
"באדיבות ארכיון רחובות" – http://www.rehovot-archive.org
