730 גרם של תקווה: הנס של דקלה ומשה חיים בפגיית המרכז הרפואי קפלן

דקלה (בת 41 ממושב חצב) כבר ידעה על בשרה שהדרך להיריון ולידה אינה פשוטה. בהריונה השני, לפני כ-8 שנים, אחרי טיפולי IVF מורכבים, היא הייתה זהירה וקשובה הרבה יותר. הדרמה החלה בשבוע 25: דקלה הגיעה למיון במרכז הרפואי קפלן בעקבות כאבים במרום הבטן, שחשדה שנובעים מניתוח עבר לקיצור קיבה. אלא שהבדיקות העלו חשד מדאיג לרעלת היריון, תסמונת המגיעה לרוב ללא סימנים מוקדמים וגורמת לפגיעה במערכות הגוף.

כעבור מספר ימי אשפוז שבהם ניסו לייצב את מצבה, הרעלת החמירה והוחלט ליילד את דקלה בהקדם. "הייתי בשוק, לא האמנתי שזה קורה לי. אמרתי לבעלי 'אני לא יולדת עכשיו!'", היא משתפת בכנות. דקלה מכירה תרחישים קשים מקרוב וידעה לחשוב על הפלות או לידה שקטה, אבל "אשפוז ממושך בפגייה? לא עלה על דעתי, לא ידעתי מה זה 'פגייה' בכלל".

כך בשבוע 26+2, הובהלה דקלה לחדר ניתוח כשבן זוגה ממהר מהבית ומספיק לתת לה נשיקה אחת מהירה במצח. בתוך הלחץ וחוסר הוודאות, עטף אותה הצוות הרפואי ולא נתן לה לרגע להרגיש לבד: "חווית ההרדמה וההבנה שאני הולכת ללידה עכשיו היו לא פשוטות בכלל. בתוך זה לא אשכח את פרופ' רוני לוי וד"ר יעל אבידן שליוותה אותי בימי האשפוז. היא שמעה שאני הולכת לקיסרי ובחרה להישאר גם אחרי שעות המשמרת, פשוט כדי להיות איתי. הם נתנו לי הרבה שקט בתוך השעות הסוערות האלו".

כשדקלה התעוררה, היא גילתה שנולד לה בן במשקל 730 גרם בלבד. "אמרו לנו שהמצב מורכב, שזה לא הולך להיות פשוט. עד גיל חודש לא הסכמתי לצלם אותו בכלל… אבל התינוק הזה הראה שיש לו כוחות! אחת הרופאות קראה לו 'שמשון הגיבור'", היא מספרת בגאווה.

ההורים בחרו לקרוא לו משה חיים. במשך כשלושה חודשים היה משה מאושפז בפגייה: "שאבתי חלב, עשיתי קנגורו, ביליתי בפגייה כל היום עד השעות הקטנות של הלילה, עקבנו וחגגנו כל עלייה במשקל- כל זה במקביל לטיפול בפעוטה בת 3 שנמצאת בבית".
הקושי הגיע לשיא בסופי השבוע: "כמשפחה שומרת שבת, הניתוק ממנו מיום שישי לפני השבת היה קורע לב. הייתי מחכה בבית למוצאי שבת, וברגע שעשינו הבדלה פשוט טסתי חזרה אליו לקפלן".

שלושה חודשים אחרי לידתו שוחרר משה חיים הביתה, אך הקשר המיוחד עם קפלן ממש לא הסתיים. לאורך 8 השנים שחלפו מאז, משה, דקלה והמשפחה ממשיכים לשמור על קשר חם עם הצוות: "אנחנו מגיעים לבקר בחגים, מביאים סופגניות בחנוכה, וגם התנדבתי בעמותה שמחלקת שי להורים ולצוות בפגייה. אני זוכרת מה זה להיות שם. אנחנו והצוות הפכנו למשפחה אחת גדולה".

עכשיו, דקלה ומשה בן ה-8 סוגרים מעגל מרגש מאין כמוהו ויגיעו לפגישת המחזור הראשונה מסוגה לרגל חגיגות 50 שנה להקמת הפגייה, ב-16.11. זו תהיה ההזדמנות המושלמת להציג לעולם את "שמשון הגיבור" שהפך לילד מדהים, ולומר תודה מעומק הלב לרופאים, לאחיות ולכל צוות בית החולים שלקחו חלק בנס הפרטי שלהם.
להרשמה לאירוע:
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSerZgDgRdWOQNsDvIvCv_-BBppLNlXlJ1vcvA8KgrpyLkefRg/viewform?usp=header